עדכון מ-19 באוקטובר 2023: הנשיא ג'ו ביידן הודיע כי ארצות הברית תיווכה בהשגת בהסכם המאפשר הכנסה של עד 20 מטעני משאיות של מזון, תרופות ומים לתוך הרצועה. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דחק בנושאים ונותנים "לשאוף ליותר" ודיווח כי בחודש אוגוסט 2023 לבדו "הוכנסו לרצועה דרך המעברים שבשליטת ישראל ומצרים" 12,072 מטענים של "סחורות מורשות". לדברי ארגון Human Rights Watch, בעקבות המצור המוחלט המוטל על האוכלוסייה האזרחית מאז 9 באוקטובר, משלוח יחיד של 20 מטענים לא ייתן מענה הולם למצב ההומניטרי החמור ברצועה. על שותפיה הבינלאומיים של ישראל ללחוץ על ממשלתה לחדש את אספקת המים והחשמל ולהסיר את הסגר ואת ההגבלות הבלתי-חוקיות על העברת סיוע.
(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על ממשלת ישראל להפסיק לאלתר את הסגר המוחלט שהיא מטילה על רצועת עזה אשר מעמיד ילדים ואזרחים פלסטינים בסיכון חמור. ענישה קולקטיבית של אוכלוסייה היא פשע מלחמה. על הרשויות הישראליות לאפשר הכנסה של מזון, סיוע רפואי, דלק, חשמל ומים הנחוצים נואשות ברצועה, ולהתיר לאזרחים חולים ופצועים לצאת לצורך קבלת טיפול רפואי במקום אחר.
ב-18 באוקטובר 2023 הכריזה ישראל כי תאפשר אספקה של מזון, מים ותרופות ממצרים לדרום הרצועה, אך לא חשמל ודלק להפעלת תחנת הכוח המקומית וגנרטורים, וגם לא תאפשר סיוע לשוהים בצפון הרצועה. אין בכך די כדי לספק את צרכיה של האוכלוסייה.
ההפצצות הישראליות והסגר המוחלט החריפו את המשבר ההומניטרי הממושך של הסגר הבלתי-חוקי שישראל מטילה כבר 16 שנה על הרצועה. ולכן, למעלה מ-80 אחוז מאוכלוסייתה תלויה בסיוע הומניטרי. רופאים ברצועה מדווחים כי אין להם אפשרות לטפל בילדים ובחולים היות שבתי החולים מוצפים בקורבנות התקיפות האוויריות של ישראל. ב-17 באוקטובר פגע פריט תחמושת בבית החולים "אל-אהלי" בעיר עזה ופגע במספר עצום מהשוהים בו; חמאס האשים את ישראל במתקפה, ואילו ישראל הודיעה בתגובה כי מדובר בירי כושל של רקטה בידי חמושים פלסטינים. ארגון Human Rights Watch בוחן את התקיפה.
גורמי בריאות הציבור אמרו שהמחסור במים, זיהום של אזורים בביוב ומספרן הרב של הגופות שאי-אפשר לאחסן בחדרי מתים עלולים להוביל להתפרצות מחלות זיהומיות.
לדברי ביל ואן אסוולד, מנהל עמית לזכויות ילדים בארגון Human Rights Watch, "בשל ההפצצות והסגר המוחלט והבלתי-חוקי של ישראל על הרצועה ימותו אינספור ילדים, פצועים וחולים, כמו גם אזרחים רבים אחרים בהיעדר טיפול רפואי [...] על נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, המבקר היום בישראל, ללחוץ על בעלי תפקידים רשמיים בישראל להסיר לחלוטין את הסגר הבלתי-חוקי ולוודא שלכל האוכלוסייה האזרחית תהיה גישה מיידית למים, מזון, דלק וחשמל".
גורמים בכירים בישראל אמרו כי הסגר המוחלט על רצועת עזה, שכמעט מחצית מ-2.2 מיליון תושביה הם ילדים, הוא חלק מהמערכה שתביס את חמאס, בעקבות מתקפתו על ישראל ב-7 באוקטובר. לפי נתונים ישראליים רשמיים, לוחמים פלסטינים בראשות חמאס הרגו יותר מ-1,300 בני אדם ותפסו עשרות אזרחים כבני ערובה, ובהם נשים וילדים. ב-9 באוקטובר הכריז שר הביטחון הישראלי יואב גלנט על "מצור מוחלט [...] לא יהיה חשמל, לא יהיה מזון, לא יהיה דלק. אנחנו נלחמים בחיות אדם ואנחנו נוהגים בהתאם". נכון ל-18 באוקטובר, דיווח משרד הבריאות הפלסטיני על 3,478 הרוגים פלסטינים. ארגון זכויות האדם הפלסטיני Defense for Children International – Palestine דיווח כי עם ההרוגים נמנים יותר מ-1,000 ילדים.
דיני המלחמה אינם אוסרים על כוחות אויב להטיל מצור או סגר, אך אסור שאלה יכללו פרקטיקות המונעות מאזרחים גישה לצרכים החיוניים להישרדותם כגון מים, מזון ותרופות. על צדדים לסכסוך לאפשר מעבר מהיר של סיוע הומניטרי אשר יחולק באורח חסר פניות לאוכלוסייה הנצרכת לו ולהקל על הפצתו. מותר לבדוק את משלוחי הסיוע, אולם אסור לעכבם באופן שרירותי.
נוסף על כך, במהלך כיבוש צבאי כמו ברצועה, אמנת ג'נבה הרביעית מחייבת את הכוח הכובש לנקוט את מלוא האמצעים העומדים לרשותו כדי "להבטיח [...] אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה". הרעבה של האוכלוסייה כשיטת לחימה אסורה ונחשבת לפשע מלחמה.
על פי משפט זכויות האדם הבינלאומי, על מדינות לכבד את הזכות למים, ובין היתר מחובתן להימנע מהגבלת הגישה לאספקה של מים ולתשתיות מים. נאסר עליהן להשמיד תשתיות מים כאמצעי ענישה במהלך סכסוכים מזוינים ועליהן לכבד את החובה להגן על מתקנים החיוניים להישרדותה של האוכלוסייה האזרחית.
הסגר המוחלט של ישראל על אוכלוסיית הרצועה הוא חלק מהפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה של הרשויות הישראליות נגד פלסטינים.
ב-17 באוקטובר דיווחו כלי תקשורת כי ישראל סירבה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה, ובבד בבד מצרים מסרבת לאפשר לפלסטינים לעבור לסיני. על מצרים וישראל לאפשר לאזרחים לכל הפחות לעבור במעברים לשם קבלת הגנה זמנית או טיפול רפואי מציל חיים ולהבטיח שכל הנמלטים יורשו לחזור מרצונם בבטחה אגב שמירה על כבודם האנושי.
היעדר טיפול רפואי
מחסור בציוד רפואי, באספקה רפואית ובתרופות אל מול מספר עצום של נפגעים מוביל למקרי מוות בבתי החולים ברצועת עזה שאפשר היה למנוע. ד"ר מדחת עבאד, מנכ"ל משרד הבריאות בעזה, אמר לארגון Human Rights Watch כי יותר מ-60 אחוז מהמטופלים הם ילדים. רופא מתמחה בחדר מיון בבית החולים "אל-אקצא" בכה כששוחח עם ארגון Human Rights Watch בטלפון ב-15 באוקטובר:
אתמול היחידה לטיפול נמרץ הייתה בתפוסה מלאה, וכל מכשירי ההנשמה היו בשימוש. הגיע ילד עם פגיעת טראומה בראש, והוא נזקק למכונת הנשמה. הרופאים נאלצו לבחור בין שני ילדים, מי ימות. הוא [הרופא] החליט שלילד אחד יש פרוגנוזה מבטיחה יותר אם יטופל, אז נאלצנו להעביר את מכונת ההנשמה אליו, והילד השני מת.
רופא במתחם הרפואי הצפוני אמר שבליל ה-14 באוקטובר חובשים ביחידה לטיפול נמרץ נאלצו לנתק מטופל מבוגר ממכשיר הנשמה כדי להשתמש בו עבור ילד בן 10. לדבריו, בשל מחסור בציוד רפואי הוא נאלץ לתפור פצע בראשה של אישה ללא כפפות או ציוד סטרילי.
בהודעה קולית מ-14 באוקטובר, תיאר רופא בבית החולים "א-שיפאא" קבוצה של חולים עם "פגיעות גב, כולל שברים מורכבים, העלולים להיות כואבים מאוד". הוא אמר שבבית החולים אזלו משככי הכאבים ואין מה לתת להם.
ר'סאן אבו סיתה, מנתח בריטי המתנדב בבית החולים "א-שיפאא", פרסם ב-10 באוקטובר ברשתות החברתיות פוסט ובו סיפר כי "בגלל המצור יש בבית החולים מחסור חמור כל כך בציוד רפואי שנאלצנו לנקות נערה מתבגרת עם כוויות שמכסות 70 אחוז משטח גופה עם סבון רגיל, כי הכלורהקסידין (חומר חיטוי) אזל בבית החולים". ב-14 באוקטובר הוא אמר בהקלטה קולית ששיתף עם ארגון Human Rights Watch: "אנחנו כבר לא יכולים לעשות כלום חוץ מהניתוחים ההכרחיים ביותר להצלת חיים" כי האספקה הרפואית אזלה, ויש גם מחסור באנשי צוות שנהרגו או נפצעו.
קרן האוכלוסייה של האו"ם (UNFPA) הודיעה ב-13 באוקטובר כי במהלך החודש הקרוב צפויות יותר מ-5,500 נשים הרות ללדת ברצועה, והן תתקלנה ב"מתקני בריאות המתפקדים בתנאים של חסר קריטי" ובמחסור ב"אספקה מצילת חיים".
ב-15 באוקטובר אמר מנהל מקלט זמני של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א): "אנו זקוקים לאינסולין לחולי סוכרת [...] אנשים מתים". המקלט הוצף ב-15,000 עקורים פנימיים.
ארגון הבריאות העולמי של האו"ם הצהיר ב-14 באוקטובר כי הטיס לאזור הסמוך לגבולה הדרומי של מצרים ציוד רפואי ואספקה רפואית ובסיסית עבור 300,000 מטופלים, וכי לאזור נשלחו גם למעלה מ-1,000 טון של סיוע הומניטרי אחר. עם זאת, נכון ל-17 באוקטובר, הגישה לרצועה דרך מעבר רפיח עודנה חסומה בפני עובדים הומניטריים ואספקת סיוע. לפי דיווחים, התקפות ישראליות פגעו במעבר שוב ושוב והפכו אותו למקום שאינו בטוח. שר החוץ המצרי סאמח שוכרי אמר כי ארבעה עובדי סיוע מצריים נפצעו בתקיפות הישראליות וכי "עדיין אין שום אישור למעבר בטוח מצידו השני של המעבר".
ההוראה של ישראל לכל האזרחים ב-13 באוקטובר להתפנות מצפון הרצועה לדרומה החריפה את המשבר הרפואי: 21 בתי חולים שמטפלים כיום בלמעלה מ-2,000 חולים, נמצאים באזור זה. ארגון הבריאות העולמי אמר כי הפינוי "עלול להיות בגדר "גזר דין מוות" לחולים ולפצועים, וכי בתי החולים בדרום רצועת עזה כבר חורגים מההתפוסה המרבית. רופא ילדים בבית החולים "כמאל עדוואן" אמר שהפינוי עלול לגרום למותם של שבעה ילודים מונשמים במחלקה לטיפול נמרץ.
ד"ר אבו סיתה, המתנדב בארגון הצדקה Medical Aid for Palestinians התומך בבית החולים לילדים "מוחמד א-דורה" שממזרח לעיר עזה, אמר כי צו הפינוי הישראלי אילץ את בית החולים להיסגר, לרבות מחלקה לטיפול נמרץ ילודים.
חולים ופצועים, לרבות ילדים ונשים הרות, לא הורשו לעבור למצרים דרך מעבר רפיח או לישראל דרך מעבר ארז לצורך קבלת טיפול. לדברי מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר עבאד, "אנו זקוקים נואשות למעבר הומניטרי בטוח ומיידי עבור חולים, [ו]אנו זקוקים מיידית לבתי חולים שדה".
חשמל
ב-7 באוקטובר ניתקו הרשויות הישראליות את אספקת החשמל לרצועת עזה, מקור החשמל העיקרי ברצועה. הרשויות הישראליות הפסיקו גם לספק את הדלק הדרוש להפעלת תחנת הכוח היחידה בעזה. מאז אזל הדלק לתחנה, והיא הושבתה. ב-17 באוקטובר מסר ד"ר עבאד בטלפון לארגון Human Rights Watch כי הדלק לגנרטורי החירום של בתי החולים יאזל "בתוך שעות".
המנהל האזורי של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום הזהיר ב-11 באוקטובר כי הפסקות החשמל "מסכנות ילודים באינקובטורים ומטופלים קשישים המחוברים לחמצן. טיפולי הדיאליזה לחולי כליות הופסקו ואי-אפשר לבצע צילומי רנטגן. ללא חשמל, בתי חולים עלולים להפוך לחדרי מתים".
מים וביוב
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דיווח כי 97 אחוז ממי התהום ברצועת עזה "בלתי-ראויים לשתייה", ולכן התושבים תלויים באספקת המים מישראל וממתקני ההתפלה ברצועה. עומר שתאת, סגן מנכ"ל שירותי המים של יישובי החוף ברצועת עזה, אמר לארגון Human Rights Watch כי ב-11 באוקטובר ישראל ניתקה את כל אספקת המים ובאותו יום הושבתו רוב מתקני ההתפלה בשל ניתוק החשמל, וכ-600,000 בני אדם נותרו ללא מים נקיים.
מתקן ההתפלה היחיד שהמשיך לפעול הושבת ב-15 באוקטובר. באותו יום חידשה ישראל חלקית את אספקת המים, אך רק למזרחה של ח'אן יונס, ולפי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, היא הסתכמה בפחות מ-4 אחוזים מכמות המים שנצרכה ברצועה לפני ה-7 באוקטובר.
אונר"א הזהירה כי אם לא תחודש אספקת המים, "אנשים יתחילו למות מהתייבשות". סוכנות הידיעות AP דיווחה ב-15 באוקטובר כי רופא טיפל ב-15 מקרים של ילדים עם דיזנטריה חיידקית שנגרמה ממחסור במים נקיים, וכי מחסור מעין זה עלול לגרום גם למחלות כמו כולרה, בייחוד בילדים מתחת לגיל 5.
לדברי ואן אסוולד, "ישראל ניתקה את האספקה הבסיסית ביותר הדרושה להישרדות בעזה, שחיים בה יותר ממיליון ילדים בסיכון [...] כל שעה של התמשכות המצור הזה עולה בחיי אדם".
