- ההתקפות החוזרות ונשנות והבלתי-חוקיות לכאורה של הצבא הישראלי על מתקנים, צוותים וכלי תחבורה רפואיים, מדרדרות עוד יותר מצב את מערכת הבריאות ברצועת עזה ויש לחקור אותן כפשעי מלחמה;
- החשש להתקפות בלתי-מידתיות גובר כאשר מדובר בבתי חולים. אפילו לאיום בתקיפה או בנזק קל עלולות להיות השלכות עצומות של חיים או מוות על מטופלים ועל המטפלים בהם;
- על ממשלת ישראל להפסיק את ההתקפות על בתי חולים. על ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו"ם בנושא השטח הפלסטיני הכבוש ובית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור מעשים אלה.
(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי ההתקפות החוזרות ונשנות והבלתי-חוקיות לכאורה, של הצבא הישראלי על מתקנים, צוותים וכלי תחבורה רפואיים מדרדרות עוד יותר את מערכת הבריאות ברצועת עזה, ויש לחקור אותן כפשעי מלחמה. על אף טענות הצבא הישראלי מ-5 בנובמבר 2023 על "השימוש הציני של חמאס בבתי חולים", שום ראיה שהוצגה אינה יכולה להצדיק את שלילת המעמד המוגן שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי מקנה לבתי חולים ולאמבולנסים.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח כי לפחות 521 בני אדם, לרבות 16 אנשי צוותים רפואיים, נהרגו ב-137 "התקפות על שירותי בריאות" ברצועה נכון ל-12 בנובמבר. התקפות אלו, לצד החלטתה של ישראל לנתק את אספקת החשמל והמים ולחסום סיוע הומניטרי לרצועה, פגעו קשות בגישה לשירותי בריאות. על פי ממצאי האו"ם, נכון ל-10 בנובמבר שני שלישים ממתקני הרפואה הראשונית ברצועה ומחצית מבתי החולים שבה אינם מתפקדים, ממש בשעה שצוותים רפואיים מתמודדים עם מספר חסר תקדים של פצועים קשה. בבתי חולים אזל מלאי התרופות והציוד הבסיסי, ורופאים אמרו לארגון Human Rights Watch שהם נאלצים לנתח ללא חומרי הרדמה ולהשתמש בחומץ כחומר חיטוי.
א' קאיום אחמד, יועץ מיוחד לענייני בריאות בארגון Human Rights Watch, אמר כי : "ההתקפות החוזרות ונשנות של ישראל, שמסבות נזק לבתי חולים ופוגעות בעובדי בריאות שכבר נפגעו קשה מן המצור הבלתי-חוקי, החריבו את תשתית הבריאות ברצועת עזה". אחמד הוסיף כי "התקיפות על בתי החולים הרגו מאות אנשים והעמידו בסכנה חמורה מטופלים רבים שנותרו ללא אפשרות לקבל טיפול רפואי הולם".
ארגון Human Rights Watch חקר התקפות שבוצעו בין 7 באוקטובר–7 בנובמבר על בתי החולים הבאים או בסמוך להם: בית החולים האינדונזי, בית חולים אל-אהלי, המרכז הבינלאומי לבריאות העין, בית החולים ידידות טורקיה-פלסטין ובית החולים אל-קודס. ארגון Human Rights Watch שוחח בטלפון עם שני עקורים השוהים בבתי חולים ועם 16 עובדי בריאות וגורמים רשמיים בבתי חולים ברצועת עזה וכן ניתח ואימת מידע ממקורות גלויים, לרבות סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות ותצלומי לוויין, כמו גם ממאגרי מידע של ארגון הבריאות העולמי.
כוחות ישראליים תקפו את בית החולים האינדונזי כמה פעמים בין 7–28 באוקטובר והרגו לפחות שני אזרחים. המרכז הבינלאומי לבריאות העין הותקף שוב ושוב עד שנהרס כליל בתקיפה ב-10 או 11 באוקטובר. בית החולים ידידות טורקיה-פלסטין וסביבתו נפגעו בתקיפות ב-30 וב-31 באוקטובר. הנזק שספג בית החולים והמחסור בדלק להפעלת הגנרטורים הובילו לסגירתו ב-1 בנובמבר. תקיפות ישראליות חוזרות ונשנות הסבו נזקים לבית החולים אל-קודס ופצעו אדם וילד בחזיתו. בכמה מקרים, תקפו כוחות ישראליים אמבולנסים מסומנים היטב, ובאחד מהם, ב-3 בנובמבר, הרגו ופצעו לפחות תריסר בני אדם, לרבות ילדים, מחוץ לבית החולים א-שיפאא.
ההתקפות המתמשכות הללו אינן תקריות בודדות. כוחות ישראליים תקפו עשרות פעמים כמה בתי חולים נוספים ברחבי הרצועה והסבו להם נזקים. ארגון הבריאות העולמי דיווח כי נכון ל-10 בנובמבר, 18 מתוך 36 בתי חולים ו-46 מתוך 72 מרפאות טיפול ראשוני נאלצו להיסגר. הסגירה הכפויה של מתקנים אלו נובעת מנזק שספגו בתקיפות וממחסור בחשמל ובדלק.
אנשי צוותים רפואיים בבתי חולים ברצועה אמרו לארגון Human Rights Watch שהם מתמודדים עם מספר חסר תקדים של פצועים. נוסף על כך, אלפי עקורים פנימיים שמצאו מחסה בבתי חולים, מצויים בסכנה וסובלים ממחסור במזון ובתרופות. בתי החולים ברצועה נאלצים להתמודד עם מצב זה כשהם סובלים ממחסור באנשי צוות רפואי, שמקצתם נהרגו או נפצעו מחוץ למקום עבודתם.
רופא במרכז הרפואי "נאסר" אמר: "בשלוש לפנות בוקר טיפלתי באישה בת 60 עם חתך בראשה. אני לא יכול לתפור את הפצע שלה כדי שיתאחה – אין כפפות, אין ציוד – אז אנחנו צריכים להשתמש בטכניקות לא סטריליות".
בתי חולים ומתקנים רפואיים אחרים הם אתרים אזרחיים שמוקנות להם הגנות מיוחדות לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי – דיני המלחמה. בתי חולים עלולים לאבד את ההגנה המוקנית להם רק אם משמשים לביצוע "מעשים הפוגעים באויב", ורק לאחר מתן אזהרה כנדרש. אפילו כאשר כוחות צבאיים משתמשים באופן בלתי-חוקי בבית חולים לאחסון נשק או לשיכון לוחמים כשירים, על הכוח התוקף למסור אזהרה הדורשת את הפסקתו של שימוש לרעה זה, אגב הצבת מגבלת זמן סבירה, ולתקוף באורח חוקי, רק לאחר שהצד השני לא נשמע לאזהרה. על דרישה כי מטופלים, אנשי צוות רפואי ואחרים יתפנו מבית חולים להיות רק מוצא אחרון. יש להגן על אנשי צוותים רפואיים ויש לאפשר להם לבצע את עבודתם.
על כל הצדדים ללחימה לנקוט בכל עת את כל אמצעי הזהירות כדי למזער את הפגיעה באזרחים. גם התקפות על בתי חולים המשמשים לביצוע "מעשים הפוגעים באויב" אינן חוקיות אם הן חסרות הבחנה או בלתי-מידתיות. השימוש בכלי נשק נפיצים באזורים מאוכלסים בצפיפות מגביר את הסיכון להתקפות חסרות הבחנה. התקפות שהאובדן הצפוי של חיי אזרחים ורכוש אזרחי מופרז בהשוואה ליתרון הצבאי הממשי והישיר הצפוי מהן, הן בלתי-מידתיות. הפוטנציאל להתקפה בלתי-מידתית גובר בכל הנוגע לבתי חולים, שכן אפילו לאיום בתקיפה או בנזק קל עלולות להיות השלכות עצומות של חיים או מוות על מטופלים ועל המטפלים בהם.
ב-27 באוקטובר טען הצבא הישראלי כי "חמאס משתמש בבתי חולים כתשתיות טרור" ופרסם סרטוני וידיאו המלמדים כי כביכול חמאס פועל מבית החולים א-שיפאא, שהוא הגדול ברצועה. ישראל טענה גם כי חמאס משתמש בבית החולים האינדונזי כדי להסתיר מפקדה תת-קרקעית ומרכז שליטה וכי הארגון הציב משגר רקטות במרחק של 75 מטר מבית החולים.
טענות אלה שנויות במחלוקת. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לאמתן ולא ראה שום מידע שיצדיק התקפות על בתי חולים ברצועה. כשעיתונאי שביקש במסיבת עיתונאים שהוצגו בה סרטוני וידיאו של נזק לבית החולים "קטר" מידע נוסף כדי לאמת הקלטה קולית ותצלומים שהוצגו, הדובר הישראלי אמר כי "התקיפות שלנו מבוססות על מודיעין". גם אם ישנו מידע מדויק, ישראל לא הוכיחה שהתקיפות על בתי החולים בעקבותיו היו מידתיות.
צו הפינוי הכללי של ישראל מ-13 באוקטובר ל-22 בתי חולים בצפון הרצועה לא יכול להיחשב לאזהרה יעילה מכיוון שלא הובאו בחשבון במסגרתו הדרישות הספציפיות הנוגעות לבתי החולים, לרבות שמירה על בטיחות המטופלים והצוות הרפואי. אופייה הגורף של ההוראה שפרסמה ממשלת ישראל וחוסר האפשרות להישמע לה בבטחה, היות שלא ידוע על שום נתיב בריחה בטוח או מקום בטוח ברצועה, מעוררים גם חשש כי לא נועדה להגן על אזרחים, אלא להלך עליהם אימים כדי שיעזבו. לדברי מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, "אי אפשר לפנות בתי חולים מלאים במטופלים מבלי לסכן את חייהם".
לדברי ארגון Human Rights Watch, על ממשלת ישראל להפסיק לאלתר את ההתקפות הבלתי-חוקיות על בתי חולים, אמבולנסים ואובייקטים אזרחיים אחרים, כמו גם את המצור המוחלט שלה על רצועת עזה, העולה כדי פשע המלחמה של ענישה קולקטיבית. על חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להגן על אזרחים שבשליטתם מפגיעת ההתקפות ולא להשתמש באזרחים כ"מגינים אנושיים".
על ועדת החקירה העצמאית בנושא השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים ובישראל, לחקור התקפות ישראליות בלתי-חוקיות לכאורה על תשתיות בריאות ברצועת עזה.
סמכות השיפוט של התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי חלה על התנהלות בלתי-חוקית של כל הצדדים במהלך מעשי האיבה הנוכחיים בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים. אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי אוסרת על "תקיפה מכוונת של [...] יחידות וכלי תחבורה רפואיים" ומגדירה אותם כפשע מלחמה. לדברי ארגון Human Rights Watch, על בעלי תפקידים ישראלים ופלסטינים לשתף פעולה עם עבודת הוועדה ובית הדין הפלילי הבינלאומי.
על ארה"ב, בריטניה, קנדה, גרמניה ומדינות אחרות להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל כל עוד כוחותיה ממשיכים להפר הפרות נרחבות ושיטתיות את דיני המלחמה העולות כדי פשעי מלחמה נגד פלסטינים, ואף לא נותנים על כך את הדין. על כל הממשלות לדרוש מישראל לחדש את אספקת החשמל והמים לרצועה ולאפשר הכנסת דלק וסיוע הומניטרי, כדי להבטיח שמים, מזון ותרופות יגיעו לאוכלוסייה האזרחית ברצועה.
לדברי אחמד, "המתקפה הנרחבת של ישראל על מערכת הבריאות ברצועה היא מתקפה על חולים ופצועים, על תינוקות באינקובטורים, על אנשים בהריון, על חולי סרטן [...] על מעשים אלה להיחקר כפשעי מלחמה".
פגיעתו של המצור בבתי חולים
המצור הישראלי פגע קשות בתפקודם של בתי חולים, ותרופות וציוד רפואי בסיסי כבר אזלו. הרשויות הישראליות אפשרו הכנסה של סיוע הומניטרי מינימלי לרצועה, אך המשיכו למנוע הכנסת דלק, שבתי החולים זקוקים לו עבור הגנרטורים שלהם. ארגון הבריאות העולמי דיווח כי "בתי החולים על סף קריסה עקב מחסור בחשמל, בתרופות, בציוד ובכוח אדם מתמחה".
ב-22 באוקטובר הביעה קרן הילדים של האו"ם (UNICEF) דאגה חמורה מפגיעת המצור. יוניסף ציינה כי 120 יילודים היו באינקובטורים וכי 70 מהם נזקקו לתמיכה נשימתית. האינקובטורים ומכונות ההנשמה אינם יכולים לפעול ללא אספקת חשמל יציבה. לדברי יוניסף, "מניין ההרוגים יגדל באופן אקספוננציאלי, אם ייפגע תפקוד האינקובטורים, אם בתי חולים יוחשכו ואם ילדים ימשיכו לשתות מים שאינם ראויים לשתייה וייוותרו בלי גישה לתרופות כשיחלו". לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), בין 11–13 בנובמבר מתו בבית החולים א-שיפאא שלושה פגים ו-29 חולים נוספים על רקע ניתוק החשמל והמחסור באספקה רפואית.
כמו כן עולה מדיווחים כי תנאים לא סניטריים בבתי החולים מחריפים את הפגיעה בגישה לטיפול רפואי. טניה חאג' חסן, רופאה המנהלת רשת לתמיכה בעובדי שירותי הבריאות ברצועה, אמרה ל"גרדיאן" כי "מאות אנשים חולקים חדר שירותים אחד ומתגוררים במסדרונות בית החולים, וברור שזה מעורר חששות ניכרים לגבי היגיינה, תברואה ותפקודם של בתי החולים". רופאים מדווחים גם שיותר ויותר מטופלים מפגינים סימנים של מחלות הקשורות לצפיפות יתר ולתברואה לקויה.
ב-23 באוקטובר אמר רופא בבית החולים אל-אקצא לארגון Human Rights Watch: "יש מחסור עצום בתרופות, אין חשמל, אין סולר, אין לוחות סולאריים ואין מים לשתייה או לצרכים אחרים. חברת החשמל ניתקה את הזרם לכל האזרחים [...] אנחנו פועלים כל הזמן לפי סדרי עדיפויות של מצב חירום (טריאג') ויכולים לתת רק טיפול תרופתי מוגבל; היינו צריכים להעביר מטופלים למצרים, אבל אין שום דרך להגיע לשם".
צווי הפינוי הישראליים
הרשויות הישראליות הורו על פינויים של כל 22 בתי החולים בעיר עזה ובצפון הרצועה. לדברי ארגון הבריאות העולמי, "אי אפשר להוציא לפועל את צווי הפינוי הללו, והם מסכנים את חייהם של מאושפזים ועקורים, ובייחוד של הפגיעים ביותר הזקוקים למכשירים תומכי חיים". הארגון הוסיף כי "אין די אמבולנסים להעברת מטופלים ואין מספיק מיטות אשפוז כדי לטפל במטופלים האלה בדרום הרצועה". ארגון הבריאות העולמי הגדיר את הצווים כ"גזר דין מוות לחולים ולפצועים".
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים הביע דאגה עמוקה שכן "במתקנים אלה שוהים אלפי מטופלים ואנשי סגל רפואי, וכן כ-117 אלף עקורים". לדברי מיני ניקולאי, מנכ"לית ארגון רופאים ללא גבולות (MSF): "ההתראה הישראלית המחייבת את תושבי צפון הרצועה לעזוב את אדמתם, את בתיהם ואת בתי חולים בתוך 24 שעות היא שערורייתית – זוהי מתקפה על טיפול רפואי ועל האנושות".
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, דווח כי נכון ל-13 בנובמבר, כל בתי החולים בעיר עזה ובצפון הרצועה הושבתו, למעט אחד.
ארגון Human Rights Watch ראיין שני אנשים עם מוגבלות השוהים בבתי חולים. הם אמרו כי אינם יכולים להתפנות: "אם הם יפציצו את בית החולים, אני אמות. אני יודע שאני לא יכול לזוז", אמר סמיח אל-מסרי, גבר בן 50 שסיפר כי איבד את שתי רגליו בתקיפת כטב"ם ישראלית ב-2008 ואשר מצא מקלט בבית החולים אל-קודס.
בית החולים האינדונזי
בית החולים האינדונזי
הצבא הישראלי תקף שוב ושוב את מתחם בית החולים האינדונזי בבית לאהייא, אחד משני בתי החולים הגדולים בצפון הרצועה, וגם בסביבתו.
ב-7 באוקטובר, נפגע האזור שמאחורי בית החולים האינדונזי בתקיפה אווירית, ולפי דיווח של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נהרגו בה איש צוות בית החולים וגבר נוסף ונפצעו חמישה אנשים. רופא של בית החולים סיפר כי חוסני סאלחה, מאבטח, נהרג כשישב בכלי הרכב של בית החולים עם הנהג ופרמדיק. בתמונה שצילם הרופא לאחר התקיפה, נראה רכב הרוס. לדברי הרופא, האזרח השני היה עובר אורח ליד בית החולים בעת התקיפה.
הרופא אמר כי בית החולים מטפל בפצועים ממעשי האיבה, לרבות משפחות שנפצעו בתקיפות אוויריות שפגעו בבתיהן. הוא סיפר כי אחרי שתקיפות אוויריות פגעו בבניין מגוריו, הוא חיפש את בתו, סטודנטית שנה ב' להנדסה. היא נהרגה בתקיפה עם ארבעה אזרחים נוספים, בהם ילד: "התחלתי לחפור בידיים בכל הכוח; אנשי ההגנה האזרחית עוד לא הגיעו. המשכתי לחפור בידיים עד שראיתי חלק מהחולצה שלה, המשכתי לחפור, וכשראיתי אותה היא כבר לא הייתה בחיים".
הרופא אמר שלפני התקיפה הראשונה של בית החולים, הצבא הישראלי לא הורה לפנות את הבניין ולא נתן אזהרה מוקדמת. לדבריו, ב-13 באוקטובר, שבוע לאחר התקיפה הראשונה, בית החולים קיבל מישראל צו פינוי:
גם אלה שהטיפול בהם הושלם לא יכולים לעזוב. אין להם לאן ללכת אחרי שאיבדו את הבתים והמשפחות שלהם, ושום מקום לא בטוח. יש לנו בבית החולים ילדה שאיבדה את כל המשפחה שלה. כרגע אין לה עם מי להיות, אין לה לאן ללכת. יש גם ילד שנמצא בבית החולים. אנחנו מחכים שבן משפחה או קרוב משפחה יזהה אותו.
ב-16 באוקטובר פגעה תקיפה אווירית נוספת במרחק של חמישה מטרים מבית החולים והסבה לבניין נזק חלקי. הרופא סיפר שהמטופלים והצוות היו מבועתים מהתקיפה.
לדבריו, בלילה של 27 באוקטובר לאחר שממשלת ישראל שיבשה ככל הנראה במכוון את התקשורת ברצועה, בית החולים נפגע שוב בתקיפה ונגרם נזק נוסף למבנה. ארגון Human Rights Watch מיקם גיאוגרפית סרטון ושלושה תצלומים שפורסמו ב-28 באוקטובר המראים מכתש בחצר בית החולים.
ב-30 באוקטובר דיווח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי התקפה זו יצאה לפועל לאחר הוראה חוזרת של הצבא הישראלי לפנות לאלתר את בית החולים.
בסרטון ממצלמות אבטחה של בית החולים ששודר ברשת אל-ג'זירה ב-29 באוקטובר, נראים רגעי הקריסה של תקרת בית החולים בעקבות תקיפות בסמוך אליו. בית החולים פרסם בעמוד הפייסבוק שלו תצלומים של התקרה שקרסה, לדבריו עקב תקיפות בסביבתו. האבק והעשן מתקיפה נוספת בסמוך לבית החולים ב-30 באוקטובר הגיעו עד לכניסה למבנה. בסרטונים מ-4 בנובמבר ו-6 בנובמבר נראות תקיפות נוספות בסביבת בית החולים.
במסיבת עיתונאים שערך ב-5 בנובמבר, טען דובר צה"ל כי "חמאס משתמש בבית החולים האינדונזי כדי להסתיר מפקדה ומרכז שליטה תת-קרקעיים" וכי הארגון הציב משגר רקטות במרחק של 75 מטר מבית החולים. עוד אמר שחמאס גונב מבית החולים דלק.
ועדת ההצלה לשעת חירום רפואית (MER-C), ארגון מתנדבים אינדונזי המממן את בית החולים, הכחיש טענות אלה במסיבת עיתונאים שערך למוחרת, והצהיר כי המנהרה היחידה המובילה לבית החולים משמשת להעברת דלק למכל הדלק של בית החולים לצורך הפעלת הגנרטורים שלו. לארגון Human Rights Watch אין אפשרות לאשש את טענותיהן של ישראל ושל הוועדה.
ב-30 באוקטובר אמר מתנדב בארגון האינדונזי לכלי תקשורת, כי בבית החולים טופלו 2,530 פצועים וכי 164 מטופלים עדיין מאושפזים בו. לדבריו, יותר מ-1,500 עקורים מצאו מחסה בחדרי חולים ריקים ובחצרות בית החולים. ב-31 באוקטובר הגיע לבית החולים נחשול של נפגעים בעקבות תקיפה אווירית ישראלית על מחנה הפליטים ג'באליא, שנהרגו בה לפי משרד הבריאות של עזה למעלה מ-50 בני אדם ו-150 נפצעו. ב-2 בנובמבר דיווח משרד הבריאות של עזה כי הגנרטור הראשי של בית החולים הפסיק לפעול בשל מחסור בדלק.
המרכז הבינלאומי לבריאות העין
ארגון Human Rights Watch בחן ואימת תצלומים וסרטונים של המרכז הבינלאומי לבריאות העין בשכונת תל אל-הווא בעיר עזה, ובהם נראה נזק מבני נרחב לבניין הראשי. חתימות הנזק בחומר שפורסם ובתצלומי לוויין מ-11–12 באוקטובר, תואמות תקיפה אווירית באמצעות פריט תחמושת גדול המוטל מהאוויר. נראה שהמתקן הותקף פעמיים: ב-8 באוקטובר ופעם נוספת ב-10 או 11 באוקטובר, תקיפה שהחריבה אותו. ב-21 באוקטובר פורסם פוסט בעמוד הפייסבוק של בית החולים ובו נכתב כי "בית החולים אינו קיים עוד" והוצגה תמונה המראה הרס מוחלט.
ארגון Human Rights Watch לא הצליח למצוא שום מידע שפרסמו הרשויות הישראליות באנגלית, בערבית או בעברית שעולה ממנו כי ניתנה אזהרה מוקדמת כלשהי או המספק בסיס משפטי כלשהו להתקפות על המתקן הרפואי.
בית החולים ידידות טורקיה-פלסטין
החל בלילה שבין 30–31 באוקטובר, תקף הצבא הישראלי שוב ושוב את מתחם בית החולים ידידות טורקיה-פלסטין ואת סביבתו. בית החולים שוכן מדרום לעיר עזה בקמפוס הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה האסלאמית בעזה והיה המרכז האונקולוגי היחיד ברצועה.
בתצלומי לוויין שנאספו בבוקר 30 באוקטובר, נראים שלושה מכתשי פגיעה, אחד מהם בקוטר של 10 מטר, במרחק של פחות מ-100 מטר מהמתחם הראשי של בית החולים. בבוקר שלמוחרת נראה מכתש נוסף בחצר שבתוך מתחם בית החולים, בקוטר של לפחות 15 מטר.
ב-31 באוקטובר דיווח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי בית החולים נפגע "זה הלילה השני ברציפות", כי קומתו השלישית ניזוקה וכי אנשי צוות והשוהים בבית החולים נחשפו לעשן מחניק ומבהיל.
סובחי סכּייכּ מנהל בית החולים אמר לארגון Human Rights Watch ב-3 בנובמבר כי התקיפה ב-31 באוקטובר פגעה בקומה השלישית של בית החולים, הסבה נזק לאגף המזרחי והמערבי והשפיעה לרעה על כ-100–150 חולי סרטן המאושפזים בהם, על משפחותיהם ועל צוות בית החולים.
ארגון Human Rights Watch אימת כמה סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות המראים את השלכות התקיפות. בסרטון, שפורסם ברשתות החברתיות בשעות הבוקר של 30 באוקטובר, נראה נזק בתוך בית החולים. בסרטון, שצולם מבית החולים ופורסם ברשתות החברתיות ב-30 באוקטובר לפנות ערב, נראית תקיפה בסמוך למתחם בית החולים. בסרטון נשמע פיצוץ חזק ואחריו היתמר עשן.
בתצלומים ובסרטוני וידיאו שפורסמו בתקשורת וברשתות החברתיות ב-31 באוקטובר, נראים נזקים לאגף המזרחי של בית החולים, שבקירו החיצוני הפונה לדרום מזרח נפער חור עגול וגדול, וכן נראים חלונות שזגוגיותיהם הועפו בפיצוץ וקיר פנימי הרוס.
ארגון Human Rights Watch הגיע למסקנה כי הנזק נגרם ככל הנראה מפגז מנשק היורה בכינון ישיר, כמו תותח ראשי של טנק. בסרטון, שפורסם ברשתות החברתיות ב-30 באוקטובר, נראה טנק ישראלי לאורך כביש סלאח אל-דין, במרחק של 1.7 קילומטרים ממזרח לבית החולים. בתצלומי לוויין מ-31 באוקטובר במהלך הפלישה הקרקעית לתוך רצועת עזה, נראים גם כמה מקבצים של משוריינים צבאיים, לרבות טנקים ודחפורים, מדרום מזרח לבית החולים. באותו יום הגיעו המשוריינים הקרובים ביותר לבית החולים עד למרחק של פחות מ-500 מטרים ממנו.
בית החולים נסגר ב-1 בנובמבר בעקבות התקיפות האוויריות והמחסור בדלק. לדברי סכּייכּ, צוות בית החולים נאלץ לפנות חולים לבית החולים דאר א-סלאם בח'אן יונס בתנאים לא בטוחים. הוא סיפר: "פינינו תחת אש [...] לא הייתה לנו הגנה". לדבריו, סוכנות בינלאומית אמרה לו שכל שביכולתה לעשות הוא "להעביר את המסר" לישראלים.
לדברי סכּייכּ ולפי משרד הבריאות בעזה, ב-2 בנובמבר מתו ארבעה חולי סרטן בעקבות פינוי בית החולים. סכּייכּ אמר כי בית החולים דאר אל-סלאם ניסה לספק לחולי הסרטן שירותים, אך אינו מסוגל להעניק להם את הטיפול הנדרש ללא המכשור הרפואי שנמצא בבית החולים ידידות טורקיה-פלסטין ואינו ניתן להעברה, וכי התרופות אוזלות. משרד הבריאות הזהיר כי מצבם של 70 מחולי הסרטן בבית החולים קשה.
ארגון Human Rights Watch לא הצליח למצוא שום מידע שפרסמו הרשויות הישראליות באנגלית, בערבית או בעברית שעולה ממנו כי ניתנה לבית החולים אזהרה מוקדמת כלשהי או המספק בסיס משפטי כלשהו להתקפות על המתקן הרפואי. נושאי משרה טורקים גינו את התקפת הצבא הישראלי על בית החולים ואמרו כי היא מפירה את כללי המשפט הבינלאומי.
בית החולים אל-קודס
נכון ל-16 באוקטובר, פגעו תקיפות ישראליות רבות בסביבת בית החולים אל-קודס בשכונת תל אל-הווא בעיר עזה, כפי שתועד בסרטונים ובתצלומים שפורסמו ברשתות החברתיות ואשר Human Rights Watch אסף ובחן. התקיפות בוצעו לאחר צו הפינוי הישראלי, על אף ראיות חזותיות המלמדות שבית החולים שימש לטיפול בחולים וכמחסה למשפחות עקורים. ברחובות הסמוכים לבית החולים נחרבו כליל כמה בניינים רבי-קומות, כפי שתועד בתצלומי לוויין מ-6 בנובמבר.
ארגון הסהר האדום הפלסטיני (PRCS) פרסם הצהרה ובה נמסר שבית החולים, הפועל בחסותו, קיבל צו ישראלי להתפנות עד ל-14 באוקטובר בשעה 16:00 (במקור עד 6:00). לדברי הסהר האדום הפלסטיני נכון ל-16 באוקטובר, חמש תקיפות פגעו בסביבת בית החולים. בסרטון שפורסם ב-18 באוקטובר, נראית תקיפה במרחק של פחות מ-200 מטר מהכניסה לבית החולים.
ב-20 באוקטובר דיווח הסהר האדום הפלסטיני כי הרשויות הישראליות הזהירו טלפונית כי בית החולים יותקף והורו על פינויו. דווח כי ב-22 באוקטובר, הורו הרשויות הישראליות פעמיים בתוך חצי שעה לפנות את בית החולים. הסהר האדום הפלסטיני פרסם סרטון מתוך בית החולים שנראים בו אנשים העומדים בכניסה למבנה, לאחר מה שבית החולים תיאר כתקיפות ישראליות אינטנסיביות במרחק של 20 מטרים משם. מבית החולים נמסר כי בעת התקיפות נפגש צוות בית החולים עם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום.
ב-29 באוקטובר אמר הסהר האדום הפלסטיני כי הרשויות הישראליות הזהירו את הארגון טלפונית כי בית החולים יותקף והורו לפנותו לאלתר, ולאחר מכן בוצעו התקפות שהחריבו בניין במרחק של כ-50 מטרים ממנו. בסרטונים שפורסמו ב-29 באוקטובר, נראים תקיפה סמוך לבניין בית החולים, ממש מול מתקן אחר של הסהר האדום הפלסטיני, ונזקים לבית החולים. בסרטונים שפורסמו ב-30 באוקטובר, נראים תוצאות התקיפה והנזק למתקן הסהר האדום הפלסטיני.
לפי פוסטים של הסהר האדום הפלסטיני, התקיפות שפגעו בסביבת בית החולים נמשכו ב-31 באוקטובר. בסרטונים שפורסמו ב-2 בנובמבר על ידי הסהר האדום הפלסטיני ובחשבונות מדיה חברתית נוספים, נראות תקיפות נוספות בסביבת בית החולים. ב-2 בנובמבר הודיע הסהר האדום הפלסטיני כי ירי מכלי רכב ישראליים שהיו במרחק של כקילומטר מדרום לבית החולים פצע גבר וילד שהיו בחזיתו והסב נזק לקומתו השישית, שבה מצאו מחסה נשים וילדים עקורים רבים. כמו כן נגרם נזק למערכת מיזוג האוויר המרכזית של בית החולים ולמכל מים.
בסרטונים מ-3 בנובמבר נראים חלונות מנופצים, עשן ואבק עקב מה שנראה כפיצוץ במרחק של כ-35 מטרים מצפון מערב לכניסה הראשית של בית החולים. הסהר האדום הפלסטיני דיווח כי בתקיפה, שתוצאותיה נראות בסרטוני וידיאו שפורסמו ברשתות החברתיות, נופצו לוחות זכוכית בתוך בית החולים וחלקים מתקרת הגבס קרסו. לפי דיווחים, נפצעו 21 בני אדם, רובם נשים וילדים. במהלך אותו יום דווח על תקיפות נוספות ליד בית החולים.
בסרטונים מ-5 בנובמבר נראים אנשי צוות רפואי מובילים פצוע לבית החולים כשברקע נשמע פיצוץ לאחר תקיפה סמוכה. הסהר האדום הפלסטיני דיווח כי בשלב זה התגברו התקיפות ומשְכן, והן התקרבו יותר לבית החולים. התקיפות הובילו לפציעתם של 12 אנשים שמצאו בו מחסה ושל שניים מהפצועים שטופלו בו, אחד מהם ביחידה לטיפול נמרץ.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים דיווח כי נכון ל-29 באוקטובר שהו בבית החולים, לצד הצוות והמטופלים, 14,000 עקורים. הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום הזהירה כי בשל תקיפות בסביבתו של בית החולים, נשקפת סכנה למאות פצועים המרותקים למיטותיהם ומטופלים הנזקקים לטיפול ארוך, לרבות המאושפזים בטיפול נמרץ או הזקוקים לתמיכה נשימתית, ותינוקות באינקובטורים. לדברי האגודה נשקפת סכנה גם לעקורים ולאנשי הצוות הרפואי, ובמצב הנוכחי "כמעט בלתי אפשרי, אם לא בלתי אפשרי לחלוטין" לפנות מטופלים.
תקיפת אמבולנסים
בכמה מקרים תקפו כוחות ישראליים אמבולנסים שהיו מסומנים בסמלי הצלב האדום או הסהר האדום, בדרך כלל ליד בתי חולים. דיני המלחמה מקנים לאמבולנסים, כמו למתקנים רפואיים, הגנה מיוחדת, ואסור לתקוף אותם, אלא אם השתמשו בהם כדי לבצע "מעשים הפוגעים באויב", ולאחר אזהרה ראויה. לפחות במקרה אחד, הצבא הישראלי טען שארגונים פלסטיניים חמושים השתמשו באופן בלתי-חוקי באמבולנס שהותקף, אך לא סיפק מידע נוסף או אזהרה שניתנה לצוות האמבולנס.
ב-3 בנובמבר, תקף הצבא הישראלי אמבולנס מסומן ממש מחוץ לבית החולים א-שיפאא בעיר עזה. בתיעוד וידיאו ובתמונות שצולמו זמן קצר לאחר התקיפה ואומתו על ידי ארגון Human Rights Watch, נראים אישה השוכבת על אלונקה בתוך האמבולנס ולפחות 21 הרוגים או פצועים באזור שסביבו, ובהם לפחות חמישה ילדים. משרד הבריאות של עזה דיווח כי בתקיפה נהרגו 15 בני אדם ונפצעו 60. דובר מטעם צה"ל אמר באותו יום בריאיון טלוויזיוני כי: "הכוחות שלנו זיהו מחבלים שהשתמשו באמבולנסים כדי לנוע ממקום למקום. הם סברו כי נשקף להם איום ובהתאם לכך פגענו באמבולנס הזה". ארגון Human Rights Watch לא מצא ראיות שהאמבולנס שימש למטרות צבאיות.
ב-7 באוקטובר דיווח ארגון הבריאות העולמי כי בסביבות השעה 14:00 הותקף אמבולנס מול המרכז הרפואי "נאסר" בח'אן יונס, וכמה פרמדיקים נפצעו. בסרטון מאומת שפורסם ברשתות החברתיות ובתצלום של סוכנות אנדולו נראה האמבולנס ההרוס מחוץ למתחם.
ארגון הבריאות העולמי דיווח כי בתקיפה נפרדת ב-7 באוקטובר, שנפגעו בה שני אמבולנסים בג'באליא, נהרגו שני פרמדיקים ואחרים נפצעו.
משרד הבריאות של עזה דיווח גם כי ב-13 באוקטובר נפגעו שלושה אמבולנסים בתקיפות ישראליות ו-10 פרמדיקים נפצעו.
מעשי איבה ומצור
הפעולות הצבאיות הנוכחיות של הצבא הישראלי ברצועת עזה החלו בעקבות המתקפה בדרום ישראל בראשות חמאס ב-7 באוקטובר, שנהרגו בה לפי נתונים של ממשלת ישראל כ-1,200 בני אדם, מאות מהם אזרחים. חמאס והג'יהאד האסלאמי תפסו 240 בני אדם כבני ערובה, ובהם ילדים, אנשים עם מוגבלות וקשישים. ארגונים פלסטיניים חמושים גם ירו אלפי רקטות באופן חסר הבחנה אל מרכזי אוכלוסייה בישראל.
משרד הבריאות של עזה דיווח כי נכון ל-10 בנובמבר נהרגו מאז החלו ההפצצות הישראליות על הרצועה ב-7 באוקטובר יותר מ-11,000 בני אדם, בהם יותר מ-4,500 ילדים. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, למעלה מ-1.5 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם.
המצור של ממשלת ישראל על רצועת עזה, המונע מאזרחים גישה למוצרים החיוניים להישרדותם כגון מים, מזון ותרופות, עולה כדי ענישה קולקטיבית והוא פשע מלחמה. על צדדים לסכסוך לאפשר העברה מהירה של סיוע הומניטרי אשר יחולק באורח חסר פניות לאוכלוסייה הנזקקת לו. נוסף על כך, במהלך כיבוש צבאי, כמו ברצועה, אמנת ג'נבה הרביעית מחייבת את הכוח הכובש לנקוט את מלוא האמצעים העומדים לרשותו כדי "להבטיח [...] אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה".
