בית המשפט העליון של ישראל אישר היום את החלטת הרשויות הישראליות לגרש את עומר שאקר, מנהל ישראל-פלסטין בארגון Human Rights Watch, מתחומי המדינה. ההחלטה מחזירה את הכדור למגרשה של ממשלת ישראל. אם זו תמשיך את הליך הגירוש, שאקר יאלץ לעזוב את ישראל עד ה-25 בנובמבר.
ארגון Human Rights Watch קורא לעסקים להפסיק לפעול בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה כחלק מחובתם להימנע משותפות בהפרות של זכויות האדם. הגם שארגון Human Rights Watch קורא לעסקים למלא חובה זו גם במדינות רבות אחרות, בית המשפט קבע כי החלת עקרון זה על מנת להבטיח שזכויות האדם של הפלסטינים יכובדו, משמעה קריאה לחרם, וזאת בהסתמך על פרשנות מרחיבה של חוק משנת 2017 האוסר על כניסתם של אנשים הקוראים לחרם על ישראל או התנחלויותיה בגדה המערבית.
Human Rights Watch מנהל ארגון , קנת' רות', אמר כי "למעשה, בית המשפט העליון הצהיר כי חופש הביטוי בישראל אינו כולל פעילות למען זכויות האדם של פלסטינים הנחשבת חלק מהמיינסטרים לכל דבר". "אם היום הממשלה מגרשת חוקר של ארגון Human Rights Watch כי ביקש מחברות מסחריות לכבד את זכויות האדם, כמנהגנו בכל רחבי העולם, אין לדעת את מי תגרש מחר", אמר רות'.
הפסיקה ממצה את הליך הערעור הרגיל העומד לרשות ארגון Human Rights Watch. ואולם, בהתחשב בהשלכותיו מרחיקות הלכת של פסק הדין על חופש הביטוי ועל יכולתם של ארגונים אחרים לפעול בישראל, ארגון Human Rights Watch שוקל לבקש דיון נוסף בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון. ללא קשר לפסק הדין, ההחלטה האם לחייב את שאקר לעזוב את הארץ בפועל נתונה בידיה של ממשלת ישראל.
החלטתו של בית המשפט התבססה על הקביעה כי שאקר קרא לחרם נגד ישראל לא רק בעבר הרחוק, כי אם גם לאחר שהצטרף לשורות ארגון Human Rights Watch, קביעה עליה חלק הארגון בתוקף. במהלך עבודתו בארגון Human Rights Watch, שאקר מעולם לא חרג ממדיניותו או מעמדותיו של הארגון, שאינו קורא לחרם על ישראל אך כן מפציר בחברות מסחריות למלא את חובותיהן בתחום זכויות האדם על ידי ניתוק קשריהן עם ההתנחלויות הבלתי חוקיות בגדה המערבית.
לדידו של בית המשפט, חוק החרם מאפשר לממשלת ישראל למנוע את כניסתם של אנשים הקוראים לחרם על ההתנחלויות בגדה המערבית משום שקריאה כזו מהווה התנגדות למדיניות כללית של ממשלת ישראל לגבי אזור המצוי בשליטתה, וככזו, כך קבע בית המשפט, מבטאת את "שלילת הלגיטימציה של המדינה" – גם אם ההתנחלויות נחשבות באופן גורף לבלתי חוקיות לפי המשפט הבינלאומי.
עוד קבע בית המשפט כי קריאה לחברות מסחריות להימנע מפעילות בהתנחלויות מהווה גם היא קריאה לחרם כמשמעה בחוק, גם אם היא נובעת מכבוד למשפט זכויות האדם הבינלאומי ולמשפט ההומניטארי הבינלאומי.
בית המשפט ערך הבחנה בין ארגון Human Rights Watch ובין שאקר, על סמך הקביעה שבעוד ארגון Human Rights Watch מקדיש רק אחוז קטן ממרצו לישראל, שאקר מקדיש את כל זמנו לישראל ולפלסטין. על פי הגיון זה, כל אזרח זר שתפקידו לקרוא לעסקים להמנע משותפות להפרות של זכויות האדם על ידי ניתוק הקשר עם ההתנחלויות יפר את החלטת בית המשפט.
פסק הדין לא התייחס לערעור על חוקיותו של התיקון משנת 2017.
בנוסף, דחה בית המשפט בקשה להשעות את הדיון בעתירה עד להקמתה של ממשלה ישראלית חדשה בעקבות הבחירות שנערכו ב-17 בספטמבר 2019, שתשקול האם להמשיך בהליכי הגירוש.
דיפלומטים ישראלים בכירים לשעבר הצטרפו לערעור שהגיש ארגון Human Rights Watch, כמו גם ארגון אמנסטי שהביע חששות הן לגבי "האפקט המצנן הרחב יותר" על ארגוני זכויות אדם אחרים והן כי "הדבר יגביר את הסיכון לכולתם להמשיך ולפעול במדינת ישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים". גורמים רבים אחרים מתחו גם הם ביקורת על צו הגירוש, ובהם 27 מדינות אירופאיות שיצאו בהצהרה משותפת,17 חברים בקונגרס האמריקאי מזכ"ל האו"ם, שלושה דווחים מיוחדים של האו"ם וקשת של ארגונים אזרחיים ואקדמיים.
ארגון Human Rights Watch ושאקר, כנציגו, אינם מקדמים ולא קידמו מעולם חרם על ישראל. במסגרת מאמציו הגלובליים של ארגון Human Rights Watch לוודא כי חברות מסחריות עומדות באחריות המוטלת עליהן שלא לתרום להפרות, קרא הארגון לחברות להפסיק לפעול בהתנחלויות בגדה המערבית או לקיים קשרים עמן, שכן התנחלויות אלה אינן חוקיות על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. הארגון מעולם לא קרא לחרם צרכנים על חברות אלה.
לאחרונה מנעו השלטונות הישראליים את כניסתם לישראל של מספר פעילי זכויות אדם בינלאומיים אחרים, הכפישו פעילי זכויות אדם ישראלים והטילו עליהם דרישות דיווח כספי מחמירות וכן פשטו על משרדיהם של מגיני זכויות אדם פלסטינים ועצרו אותם. באוקטובר, מנעו השלטונות הישראלים מחבר צוות בינלאומי של אמנסטי כניסה לגדה המערבית מ"שיקולי ביטחון" שלא פורטו.
החלטת בית המשפט העליון מאשרת את פסיקתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מאפריל השנה בה נקבע כי צו הגירוש שהוציא שר הפנים אריה דרעי נגד שאקר ב-7 במאי 2018, הוא חוקי. זוהי הפעם הראשונה בה השתמשה ממשלת ישראל בחוק משנת 2017 על מנת לגרש אדם שנמצא בשטח המדינה באופן חוקי והפעם הראשונה בה ציוותה על נציג של ארגון Human Rights Watch לעזוב את המדינה מאז החל הארגון לסקר את הנעשה בשטח לפני כשלושה עשורים.
בהחלטה ממאי 2018, כתב השר דרעי כי היא "אינה מהווה סירוב עקרוני וגורף לארגון להעסקת מומחה זר", וכי "לא עלו נתונים" בנוגע לקידום חרמות בתקופת עבודתו של שאקר בארגון Human Rights Watch. למרות זאת, בבית המשפט טענה הממשלה כי היא רואה בעבודתו של ארגון Human Rights Watch עצמה פעילות חרם.
Human Rights Watch הוא ארגון עצמאי, בינלאומי ולא ממשלתי, הפועל לכיבוד משפט זכויות האדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי. הארגון מנטר הפרות של זכויות האדם ביותר במאה מדינות ברחבי העולם, כולל כל 19 מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. לארגון, שמשרדיו הראשיים ממוקמים בניו יורק, משרדים רשומים ב-24 מדינות, לרבות לבנון, ירדן ותוניסיה. בשנת 1997 היה הארגון שותף לזכייה בפרס נובל לשלום בזכות חלקו בייסוד הקמפיין הבינלאומי לאיסור על השימוש במוקשים.
כדי למלא את ייעודו מסתמך ארגון Human Rights Watch על חוקרים מקצועיים בשטח, המקיימים קשר סדיר עם גורמים ממשלתיים רשמיים וגורמים אחרים שבידם מידע ממקור ראשון. ארגון Human Rights Watch שומר על גישה ישירה לרוב המכריע של המדינות עליהן הוא מדווח. קובה, מצרים, צפון קוריאה, סודן וונצואלה נמנות עם קומץ המדינות שחסמו את גישת אנשי צוות Human Rights Watch לשטחן.
במסגרת המנדט שלו, ארגון Human Rights Watch מנהל מחקרים ופעולות סנגור החושפים ומאתגרים הפרות זכויות אדם שמבצעים כל הגורמים באזור, לרבות הרשות הפלסטינית ורשויות חמאס ברצועת עזה. בשנת 2019, בנוסף לתיעוד הפרות שביצעו כוחות ישראליים, פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח על מעצרים ועינויים שרירותיים ושיטתיים של מבקרים ומתנגדים על-ידי הרשות הפלסטינית ורשויות חמאס ובחן את התקפות הרקטות הבלתי חוקיות שמבצעים ארגונים חמושים פלסטיניים.
החלטת בית המשפט הישראלי מסמנת את שיאו של ניסיון הנמשך זה שנים להשתיק את ארגון Human Rights Watch. בחודש פברואר 2017 דחה משרד הפנים את בקשת ארגון Human Rights Watch להנפקת היתר להעסקת עובד זר, אך חודשיים לאחר מכן חזר בו והנפיק את ההיתר. שאקר קיבל אשרת עבודה בחסות היתר זה באפריל 2017, אך הממשלה ביטלה אותה במאי 2018 והורתה על גירושו. באותו חודש פנה ארגון Human Rights Watch לבית המשפט בערעור על הצו.
"החלטת בית המשפט העליון היום מעניקה גושפנקה חוקית למאמציה של ממשלת נתניהו לצנזר פעילות לגיטימית ושגרתית למען זכויות האדם", אמר רות'. על אף מאמציה של ממשלת ישראל להשתיק את מבקריה במקום לחדול מפעילותה הבלתי חוקית, ארגון Human Rights Watch ימשיך לתעד הפרות של זכויות האדם בידיהם של כל הצדדים בישראל ובפלסטין".
