Skip to main content

ישראל/פלסטין: שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי פתחו את הדלת לחקירה רשמית

תקווה חדשה לקורבנות פשעים חמורים

מארק פרין דה ברישמבו, פטר קובאץ' וריינה אלפיני-גאנסו, שלושת שופטי ההרכב המקדמי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), שעליו הוטל להכריע בשאלת סמכות השיפוט לחקירת המצב בפלסטין. בתמונה הם נראים בדיון של בית הדין בנושא מאלי ב-8 ביולי 2019. © EVA PLEVIER/AFP via Getty Images

(ניו יורק) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי החלטת שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) מה-5 בפברואר 2021, המאשרת את סמכות השיפוט של בית הדין ביחס למצב בפלסטין, פותחת פתח למסע המיוחל אל הצדק עבור קורבנות ישראלים ופלסטינים של פשעים בינלאומיים חמורים. החלטת השופטים ניתנה במענה לבקשה שהגיש משרדה של התובעת של בית הדין ב-22 בינואר 2020, לאשר את היקף סמכות השיפוט של בית הדין בפלסטין.

כעת, צפוי משרד התובעת לפתוח בחקירה רשמית. משרדה אמר כי הוא מנתח את החלטת השופטים ואז יחליט באשר לצעדיו הבאים, שיונחו על-ידי המנדט שלו ועל-ידי חובותיו על-פי חוקת בית הדין. 

לדברי בלקיס ג'ראח, מנהלת שותפה של תחום הצדק הבינלאומי בארגון Human Rights Watch, "פסיקה רבת חשיבות זו פותחת את הדלת לחקירה, שעשויה להוביל לכך שהאנשים הנושאים בעיקר האחריות לפשעים חמורים ייתנו ביום מן הימים את הדין על מעשיהם, במסגרת משפט הוגן". "הגיע הזמן שישראלים ופלסטינים שביצעו את ההפרות החמורות ביותר - בין אם מדובר בפשעי מלחמה שבוצעו במהלך מעשי האיבה ובין אם בהרחבת התנחלויות בלתי חוקיות - יעמדו לדין".

ב-20 בדצמבר 2019 השלים משרדה של התובעת את החקירה המקדמית באשר למצב בפלסטין, שארכה כמעט חמש שנים, וקבע כי התקיימו כל הקריטריונים החיוניים לצורך פתיחה בחקירה רשמית באשר לפשעים חמורים שבוצעו כביכול בידי ישראלים ופלסטינים. במאי 2018 ביקשה פלסטין רשמית ממשרד התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי לפתוח בחקירה של טענות בדבר פשעים חמורים שבוצעו בשטחה, ואישרה כי היא מחויבת לשתף פעולה עם בית הדין.

בשל בקשתה של פלסטין, משרד התובעת לא הזדקק לאישור שיפוטי רשמי כדי להתקדם לחקירה רשמית, אולם אף על פי כן הוא ביקש את הדרכת שופטי בית הדין בשאלת הסמכות הטריטוריאלית של בית הדין הפלילי הבינלאומי. באופן ספציפי, המשרד ביקש משופטי בית הדין לאשר כי השטח שעליו יכול בית הדין הפלילי הבינלאומי להחיל את סמכותו כולל את הגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, ואת רצועת עזה. 

בנוסף לחוות דעת שהוגשו בכתב על-ידי פלסטין וקורבנות שונים, הוגשו לעיונו של בית הדין גם 43 סיכומים של גופים שהוכרזו 'ידידי בית הדין', ובהם אקדמאים שונים, ארגוני חברה אזרחית, ארגונים בין-ממשלתיים וכמה מדינות. על אף שישראל הוזמנה להגיש מסמכים מטעמה, היא לא השתתפה רשמית בהליך השיפוטי.

ארגון Human Rights Watch קורא מאז שנת 2016 למשרד התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי לפתוח בחקירה רשמית לגבי המצב בפלסטין, בהינתן ראיות מוצקות לביצוע פשעים חמורים בתחומה. לדברי ארגון Human Rights Watch, בשל אופיין החמור של רבות מההפרות ובשל אקלים הפטור מעונש השורר בנוגע אליהן, חקירה של בית הדין היא חיונית. בית הדין הפלילי הבינלאומי, שהוא בית דין של מוצא אחרון, יכול לפעול רק כאשר הרשויות הלאומיות אינן יכולות לטפל במקרים, או שאינן עושות זאת באמת ובתמים, כפי שמצא משרד התובעת במקרה זה.  

לדברי ארגון Human Rights Watch, החלטת שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי התקבלה לאחר שבית הדין התמודד עם לחץ חסר תקדים מצד הממשל האמריקאי הקודם. בספטמבר 2020 הטיל נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ, סנקציות על שני בעלי תפקידים בבית הדין הפלילי הבינלאומי, ובהם התובעת של בית הדין, פאטו בנסודה. הצו הנשיאותי מחודש יוני 2020, שהורה להטיל סנקציות כאלה, בא לאחר כמעט שנתיים שבהן הממשל הקודם בארה"ב השמיע איומים הולכים ומחמירים לסכל חקירות של בית הדין הפלילי הבינלאומי באפגניסטן ובפלסטין שמסגרתן עשויה להיבחן התנהלותם של אזרחי ארה"ב וישראל.

באותו יום בו הודיע משרדה של התובעת כי יבקש הכרעה בסוגיית סמכות השיפוט הטריטוריאלית של בית הדין, פרסם היועץ המשפטי לממשלה בישראל מזכר המערער על המנדט של בית הדין הפלילי הבינלאומי. ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא בהמשך לסנקציות נגד בית הדין ובעלי התפקידים בו. ישראל חתמה על אמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי אך לא אישררה אותה, ובשנת 2002 הכריזה כי אין בכוונתה להיות חברה בבית הדין.

ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הודיע כי יבחן את הסנקציות, אך טרם ביטל את הצו הנשיאותי של טראמפ שמכוחו הוטלו. זאת, למרות התנגדות ברורה לסנקציות שהביעו המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, ובהן בעלות ברית מרכזיות של ארה"ב. דובר משרד החוץ האמריקאי, נד פרייס, אמר במהלך תדרוך שהתקיים ב-5 בפברואר, כי הממשל בוחן את החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי ויש לו "חששות כבדים באשר לניסיונותיו של בית הדין להפעיל את סמכות שיפוטו על בעלי תפקידים בישראל".
ארגון Human Rights Watch יצא נגד הצו הנשיאותי של טראמפ והגדיר אותו כאיום על שלטון החוק, על בית הדין ועל פועלו למען השגת צדק עבור קורבנות.

לדברי ארגון Human Rights Watch, על המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי להשמיע את קולן בתמיכה בבית הדין ולעמוד הכן להגן על המנדט שלו מפני כל פעולה העלולה לפגוע בעצמאותו ולחסום חקירה של המצב בפלסטין.

כבר יותר מ-50 שנה שממשלות ישראל מעבירות את אזרחיהן לתוך השטח הפלסטיני הכבוש, אפילו שהעברות כאלה לשטחים כבושים הן בלתי חוקיות על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. ההתנחלויות שהן מקימות נמצאות בלבה של מערכת המנשלת פלסטינים, מפלה אותם לרעה באופן חמור ומפרה באופן שיטתי את זכויות האדם שלהם, כך לדברי ארגון Human Rights Watch. מאז שנת 2017 האיצה ממשלת ישראל את קצב הקמתן של התנחלויות חדשות בגדה המערבית. חוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי מגדירה כפשע מלחמה העברה של אזרחי המעצמה הכובשת, "במישרין או בעקיפין", על-ידי מעצמה זו, לתוך שטח שכבשה.

ארגון Human Rights Watch אמר כי הפשעים לכאורה הנדונים בבית הדין הפלילי הבינלאומי אינם מוגבלים לפעילות הקשורה להתנחלויות. ארגון Human Rights Watch תיעד התקפות בלתי חוקיות, כולל פשעי מלחמה ומה שנראה כהתקפות מכוונות על אזרחים ותשתיות אזרחיות, במהלך מעשי האיבה ברצועת עזה בשנת 2014, שבהם נהרגו ברצועה יותר מ-1,500 אזרחים. כוחות ישראליים ביצעו רבות מהתקיפות הללו, שפגעו גם בבתי חולים ובתשתיות חיוניות אחרות, והרסו את בתיהם של יותר מ-100,000 פלסטינים.

ארגונים פלסטיניים חמושים שיגרו אלפי רקטות ומרגמות באופן חסר הבחנה אל מרכזי אוכלוסייה ישראליים, הרגו 5 אזרחים ישראלים ופצעו 36, וגרמו לאלפי אזרחים ביישובים הסמוכים לרצועה לעזוב זמנית את בתיהם.

מאוחר יותר הגיע ארגון Human Rights Watch למסקנה כי השימוש חוזר והנשנה של כוחות ישראליים בכוח קטלני ברצועת עזה מאז ה-30 במארס 2018 נגד מפגינים פלסטינים, שמהם לא נשקפה שום סכנת חיים מיידית, מכוח הוראות בלתי חוקיות של בעלי תפקידים בכירים, עלול לעלות לכדי פשע מלחמה. ועדת בדיקה של האו"ם בנושא ההפגנות בשנת 2018 מצאה כי אנשי כוחות הביטחון הישראליים ירו על "מפגינים לא חמושים, ילדים ובעלי מוגבלויות, ועל אנשי צוותים רפואיים ועיתונאים שמילאו את תפקידיהם, ביודעם מי הם".

חברי ועדת הבדיקה הגיעו למסקנה כי ייתכן שכוחות ישראליים ומפקדיהם ביצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, והסמיכו את נציבת זכויות האדם של האו"ם, מיצ'ל בצ'לט, להעניק לבית הדין הפלילי הבינלאומי גישה לתיק חסוי, שעותק ממנו נמסר למשרדה, בנוגע לאנשים שנחשדו במעורבות בהפרות ברצועה.

באוקטובר 2018 פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח שבמסקנותיו נקבע כי השימוש השיטתי של הרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת עזה במעצרים שיטתיים ובעינויים נגד מבקרים ומתנגדים לא אלימים, עלול לעלות לכדי פשע נגד האנושות, שבגינו ניתן להעמיד לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי. 

פטור מעונש בגין פשעים חמורים אלה ואחרים עודנו בגדר נורמה. הן הרשויות הישראליות והן הרשויות הפלסטיניות לא נקטו צעדים מספקים כדי לחקור פשעים חמורים שבוצעו כביכול ולחייב את האחראים להם מאנשי כוחותיהן לתת עליהם הדין. לדברי ארגון Human Rights Watch, מחדלים אלה מדגישים את החשיבות של פתיחה בחקירה רשמית על-ידי משרדה של התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בנוגע למצב בפלסטין.

אמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי נכנסה רשמית לתוקף עבור פלסטין ב-1 באפריל 2015. בית הדין אמר כי הדבר מעניק לו סמכות שיפוט על השטח הנתון לכיבוש ישראלי מאז 1967, כלומר רצועת עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. ב-1 בינואר 2015, העניקה הממשלה הפלסטינית לבית הדין מנדט שתוקפו החל ב-13 ביוני 2014, כך שיחול על מעשי האיבה ברצועת עזה בשנת 2014. סמכות השיפוט של בית הדין חלה על פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו בשטח זה. 

לדברי ג'ראח, "לבית הדין הפלילי הבינלאומי יש תפקיד חיוני למלא כבית דין של מוצא אחרון במצבים כמו זה של פלסטין, שבהם נמנעה האפשרות לזכות בצדק באמצעות מערכת המשפט המקומית". על המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי לעמוד הכן כדי להגן בעוז על עצמאותו של בית הדין לנוכח לחץ מתמשך ויחס עוין לחקירת התנהלותן של ישראל ופלסטין".

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.

Region / Country