- כוחות הצבא ומשמר הגבול של ישראל הורגים ילדים פלסטינים והסיכוי למיצוי הדין קלוש ביותר
- על הכוחות הישראליים לחדול מההפעלה השגרתית והבלתי-חוקית של כוח קטלני נגד פלסטינים, לרבות ילדים
- על בעלות בריתה של ישראל להגביר את הלחץ להפסקת דפוס פעולה זה
- על מזכ"ל האו"ם לציין את כוחותיה המזוינים של ישראל בדוח השנתי שלו לשנת 2023 על הפרות חמורות של זכויות האדם של ילדים במסגרת סכסוך מזוין, כאחראים להריגתם של ילדים פלסטינים ולפציעתם.
(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי כוחות הצבא ומשמר הגבול של ישראל הורגים ילדים פלסטינים והסיכוי למיצוי הדין קלוש ביותר.
שנת 2022 הייתה השנה הקטלנית ביותר עבור ילדים פלסטינים בגדה המערבית מזה 15 שנה, וההרג בשנת 2023 עלול להגיע לאותו היקף ואף יותר מכך. נכון ל-22 באוגוסט, הרגו כוחות ישראליים לפחות 34 ילדים פלסטינים בגדה המערבית. בין החודשים נובמבר 2022–מארס 2023, חקר ארגון Human Rights Watch ארבעה מקרי ירי קטלני של כוחות ישראליים בילדים פלסטינים.
Read a text description of this video
17-year-old Mahmoud al-Sadi was shot and killed by Israeli forces while walking to school in the occupied West Bank.
Mohammed al-Sleem, also 17, was fatally shot in the back while running away from Israeli forces.
They are two among dozens of unarmed children killed by Israeli forces every year, often during confrontations.
Israeli security forces have long used unjustified lethal force against Palestinian children with total impunity.
2022 was the deadliest year for Palestinian children in the West Bank at least since 2004.
The number of children killed so far in 2023 by Israeli forces in the West Bank is already at the 2022 figure.
Israel belongs on the UN Secretary-General's "List of Shame" of parties to conflicts that commit grave abuses against children.
לדברי ביל ואן אסוולד, מנהל עמית לזכויות ילדים בארגון Human Rights Watch, "כוחות ישראליים יורים בתדירות הולכת וגוברת בילדים פלסטינים החיים תחת כיבוש [...] אם בעלות בריתה של ישראל, ובראשן ארה"ב, לא ילחצו עליה לשנות את התנהלותה, ילדים פלסטינים נוספים ייהרגו".
במהלך תחקורם של ארבעת מעשי ההרג, חוקרים מטעם ארגון Human Rights Watch ראיינו פנים אל פנים שבעה עדים, תשעה בני משפחה וכן תושבים נוספים, עורכי דין, רופאים וחברי צוות ותחקירני שטח של ארגוני זכויות אדם פלסטיניים וישראליים. החוקרים גם בחנו חומרי וידיאו ממצלמות אבטחה, סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות, הצהרות של גופי ביטחון ישראליים, תיעוד רפואי ודיווחי חדשות.
ארגון Human Rights Watch חקר את המקרה של של מחמוד א-סעדי, בן 17, שנהרג בידי כוחות ישראליים כשהלך לבית ספרו ליד מחנה הפליטים ג'נין ב-21 בנובמבר 2022. הצבא הישראלי לא הגיב מפורשות על הריגתו, אך אמר כי כוחותיו פשטו על המחנה כדי לבצע מעצרים וכי במהלך האירוע התנהלו חילופי אש בינם לבין לוחמים פלסטינים. אולם לפי הצהרות התושבים, חילופי האש הקרובים ביותר התרחשו בביתו של אחד הלוחמים לכאורה, במרחק של כ-320 מטר מהמקום שמחמוד נורה.
לדברי עד ראייה ועל פי סרטון ממצלמת אבטחה שבחן ארגון Human Rights Watch, מחמוד עמד לצד הכביש והמתין שייפסקו קולות הירי שנשמעו מרחוק. הוא לא החזיק בנשק או בחפץ שנועד להשלכה. לדברי העד, לאחר שקולות הירי המרוחקים נפסקו והכוחות הישראליים החלו לסגת, פגעה במחמוד ירייה בודדת שנורתה מרכב צבאי ישראלי ממרחק של כ-100 מטר. לדבריו לא היו באזור שום לוחמים פלסטינים. מחמוד נהרג במרחק של גוש בניינים אחד מהרחוב שבו הרגו כוחות ישראליים את העיתונאית שירין אבו עאקלה ב-11 במאי 2022.
במקרים האחרים שנחקרו, הרגו כוחות הביטחון נערים לאחר שאלה הצטרפו לצעירים אחרים שהתעמתו עם כוחות ישראליים והשליכו אבנים, בקבוקי תבערה או זיקוקים. השלכה של חפצים אלה עלולה לפצוע קשה ואף להרוג. עם זאת, במקרים הללו ירו כוחות ישראליים שוב ושוב בגובה החזה, פגעו בילדים והרגו כמה כאשר לא נראה שנשקפה מהם סכנה של פציעה חמורה או מוות העשויה להצדיק לפי נורמות בינלאומיות שימוש בכוח קטלני בידי המופקדים על אכיפת החוק. במקרה כזה ההרג יהיה בלתי-חוקי.
מוחמד א-סלים, בן 17, נורה בגבו כשנמלט מחיילים ישראלים לאחר שהיה בקבוצה של חברים שהשליכה אבנים ועל פי הטענה גם בקבוקי תבערה לעבר כלי רכב צבאיים שנכנסו לכפר הסמוך לעיירת מגוריו עזון שבצפון הגדה המערבית. שלושה ילדים נוספים נורו ונפצעו מירי אוטומטי במהלך בריחתם.
לדברי שני עדים, שוטר ישראלי ירה בוודיע אבו רמוז, בן 17, כשהיה עם קבוצת צעירים שיידו אבנים ושיגרו זיקוקים לעבר כלי רכב של משמר הגבול במזרח ירושלים, ב-25 בינואר 2023 בסביבות השעה 22:00. נער נוסף בקבוצה נורה ונפצע. כוחות הביטחון אזקו את ודיע למיטתו בבית החולים, הכו קרובי משפחה ומנעו מהם לבקרו, החזיקו בגופתו במשך חודשים ודרשו ממשפחתו לקבור אותו בלילה בחשאי.
בכל המקרים הללו ירו כוחות ישראליים בפלג גופם העליון של הילדים, לדברי עדים, מבלי להזהירם או להשתמש באמצעים נפוצים קטלניים פחות כמו גז מדמיע, רימוני הלם או כדורי מתכת מצופים גומי. אדם עיאד, בן 15, נורה למוות בגבו ב-3 בינואר במחנה הפליטים א-דוהיישה כשהיה עם קבוצת נערים שהשליכו אבנים ולפחות בקבוק תבערה אחד לעבר כוחות ישראליים. לדברי עדים, החייל ירה גם בנער בן 13 ופצע אותו.
בעיתון הארץ פורסם כי "החל מדצמבר 2021, חיילים מורשים לירות בפלסטינים גם בעת מנוסתם, אם קודם יידו אבנים או השליכו בקבוקי תבערה". ארגון Human Rights Watch פנה ב-7 באוגוסט בכתב לצבא ולמשטרה הישראליים והפנה אליהם שאלות בנוגע לארבעת המקרים ולהוראות הפתיחה באש של הכוחות.
הפצ"ר סירב לענות על שאלות בנוגע למקרי ההרג, אלא אם כן יספק ארגון Human Rights Watch ייפוי כוח עבור כל מקרה, אך ציין כי יענה בעתיד על השאלות הנוגעות להוראות הפתיחה באש. כאשר הצבא יספק מידע זה, ארגון Human Rights Watch יקשר למסמך, בהתאם לצורך. המשטרה השיבה על פנייתנו כי הוראות הפתיחה באש בארגון מתירות שימוש בנשק חם נגד אנשים המשליכים אבנים, בקבוקי תבערה או יורים זיקוקים "רק כאשר ישנה סכנה מוחשית ומיידית לפגיעה בחייו או בשלמות גופו של אדם". המשטרה אף ציינה כי אין ביכולתה לספק מידע בנוגע למקרה של ודיע אבו רמוז היות שהתקרית עדיין בחקירה.
מזה עשרות שנים במצבי שיטור, כוחות ישראליים מפעילים כוח מופרז נגד פלסטינים. הרשויות כשלו באופן שגרתי במיצוי הדין עם אנשי כוחות הביטחון שהרגו פלסטינים, לרבות ילדים, בנסיבות שלא הצדיקו שימוש בכוח קטלני לפי נורמות בינלאומיות. ארגון זכויות האדם יש דין דיווח כי בשנים 2017–2021, פחות מאחוז אחד מהתלונות שהוגשו בגין הפרות זכויות אדם של פלסטינים בידי כוחות הצבא הישראלי, לרבות מעשי הרג ופגיעות אחרות, הובילו להגשת כתבי אישום.
במהלך תקופה זו הרגו כוחות ישראליים ברצועת עזה ובגדה המערבית לפחות 614 פלסטינים שהאו"ם הגדיר כאזרחים. אולם לדברי יש דין, שלושה חיילים בלבד הורשעו בהרג פלסטינים, ועל כולם הוטלו עונשים קלים של עבודות שירות צבאיות. ארגון זכויות האדם בצלם, שהגיש לצבא הישראלי במשך עשרות שנים תלונות מתועדות על מעשי הרג, הגדיר את מערכת אכיפת החוק של ישראל כ"מנגנון טיוח". לפי מבקר המדינה, בשנת 2021 רק 1.2% מתוך 4,401 תלונות שהוגשו למחלקה לחקירות פנים במשטרה, לרבות תלונות של אזרחים ישראלים, הובילו להגשת כתבי אישום. מעשי ההרג בוצעו בהקשר של הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה של הרשויות הישראליות נגד פלסטינים, לרבות ילדים, כפי שתיעדו ארגון Human Rights Watch וארגוני זכויות אדם אחרים. בשנת 2021, פתחה התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי דאז בחקירה רשמית של פשעים חמורים שבוצעו בפלסטין.
מועצת הביטחון של האו"ם הסמיכה את מזכ"ל האו"ם לפרסם מדי שנה רשימה של כוחות צבאיים וארגונים חמושים האחראים להפרות חמורות של זכויות האדם של ילדים במסגרת סכסוכים מזוינים. בשנים 2015–2022, ייחס האו"ם לכוחות ישראליים פגיעה ביותר מ-8,700 ילדים, אך ישראל מעולם לא הופיעה ברשימה. בדוחות צוינו שוב ושוב כוחות אחרים שהרגו ופצעו מספר מועט בהרבה של ילדים מאשר ישראל.
לנמנים עם "רשימת הקלון" של מזכ"ל האו"ם מוצמדת תווית שלילית ביותר, וכדי ששמם יוסר ממנה עליהם להכין ולהוציא אל הפועל תוכנית פעולה של תיקונים שיובילו להפסקתן של הפרות אלה. לדברי ארגון Human Rights Watch, האו"ם החמיץ הזדמנות להגן על ילדים בהשמיטו את ישראל מהרשימה. על המזכ"ל לפעול על פי קריטריונים אובייקטיביים בהרכבת הרשימה לשנת 2023.
לדברי ביל ואן אסוולד, "ילדים פלסטינים חיים במציאות של אפרטהייד ואלימות מובנה, ואפשר להרוג אותם בכל עת ללא כל סיכוי אמיתי שהדין ימוצה עם האחראים [...] על בנות בריתה של ישראל לפעול בתוקף לשינוי מציאות קשה זו ולהפעיל לחץ אמיתי למתן דין וחשבון".
מחמוד א-סעדי, מחנה הפליטים ג'נין
כוחות ישראליים הרגו את מחמוד א-סעדי, בן 17, כשהלך לבית ספרו בוואדי בורקין, ליד מחנה הפליטים ג'נין, בסביבות השעה 9:30 בבוקר ב-21 בנובמבר 2022. הצבא הישראלי לא הגיב על הריגתו של מחמוד ולא הצהיר על כל כוונה לחקור את המעשה, ורק אמר כי כוחותיו פשטו על המחנה כדי לבצע מעצרים וכי התנהלו חילופי אש עם לוחמים פלסטינים. לא דווח על אנשי כוחות ישראלים שנפצעו.
חילופי האש החלו כשכוחות ישראליים כיתרו את בתי משפחותיהם של שני לוחמים לכאורה, והבית הקרוב ביותר היה במרחק של כ-320 מטר מהמקום שמחמוד נורה. תושבים הצביעו על המבנה בפני ארגון Human Rights Watch, וסרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות תיעדו חילופי אש באותו מבנה.
מחמוד ליווה את אחיותיו, בנות 8 ו-10, לבית הספר היסודי והמשיך ברגל עם תלמידים אחרים לבית הספר התיכון. לדברי חברו לכיתה שצעד לצידו, "פתאום היו [קולות] ירי מרחוק, לא ידענו מאיפה, ואנשים אמרו שהצבא [הישראלי] שם". מחמוד המתין בצד הרחוב לרגיעה. בסרטון ממצלמות אבטחה שצפה בו ארגון Human Rights Watch, הוא נראה עומד לבדו ועליו תרמיל בית הספר, ללא שום נשק או אבן, ולדברי אביו וחברו לכיתה רגע לאחר מכן התקדם ונורה.
חברו של מחמוד לכיתה סיפר כי שמע ירייה לאחר שהירי המרוחק נפסק ושהצבא החל לסגת. מחמוד צעד לקראתו, אמר כי נפגע, ונפל. העד ונערים נוספים ראו רכב צבאי ישראלי עומד ללא תזוזה במרחק של כ-100 מטר במעלה הרחוב, ואז נוסע משם. ארגון Human Rights Watch ביקר בזירה ומצא שאם היורה היה ברכב זה, היה לו קו ראייה נקי אל מחמוד. בדו"ח הרפואי של בית החולים אבן סינא בג'נין מהשעה 9:50 תועדו פצע ירי בודד והלם המורגי.
לדברי חברו של מחמוד לכיתה ולפי דיווחים בכלי תקשורת ומארגוני זכויות אדם, באזור לא נכחו אותה שעה שום פלסטינים חמושים או כוחות ישראליים אחרים, ויש חשד כי הכוחות הישראליים תקפו את מחמוד בכוונה אף שלא היה חמוש ולא עסק בפעילות אלימה. שימוש מכוון או חסר זהירות של כוחות הביטחון של כוח כובש בכוח קטלני נגד אדם שאינו מהווה סכנת חיים מיידית במהלך פעולות שיטור, הוא בלתי-חוקי. "הרג מכוון" של תושבי שטח כבוש הוא פשע מלחמה.
לאחר ההרג, ביטל הצבא הישראלי את רישיון העבודה בישראל של אביו של מחמוד. האב סיפר לארגון Human Rights Watch כי חידוש ההיתר ארך שלושה חודשים והיה כרוך בתשלום שכר טרחה בסך 8,000 ש"ח לעורכי דין. הצבא הישראלי רואה בקרובי משפחה אבלים נוקמים פוטנציאליים, מבטל אוטומטית את רישיונות העבודה שלהם כאמצעי ביטחון ופוגע בהם באמצעות מדיניות גורפת ללא שום בדיקה פרטנית משמעותית.
ודיע אבו רמוז, מזרח ירושלים
לדברי שני עדים, ב-25 בינואר 2023 בסביבות השעה 22:00, ירה שוטר ישראלי בגבו של ודיע אבו רמוז, בן 17, כשהיה עם קבוצת צעירים שיידו אבנים ושיגרו זיקוקים לעבר כלי רכב של משמר הגבול ברחוב ראשי באזור עין א-לוזה בשכונת סילוואן שבמזרח ירושלים הכבושה. ארגון Human Rights Watch ביקר במקום שהתאספו בו הצעירים, על צלע גבעה במרחק של כ-30 מטר מהמקום שעברו בו כלי רכב של משמר הגבול, למטה ברחובה הראשי של השכונה.
העדים לא ידעו לומר אם ודיע שיגר זיקוקים או יידה אבנים. לדברי אחד העדים, השוטר שירה בוודיע התמקם במעלה הגבעה מאחוריהם. ילד נוסף נורה גם הוא ושוחרר לאחר מכן מבית החולים. משפחתו סירבה לשוחח עם ארגון Human Rights Watch.
חובשים ישראלים העניקו לוודיע עזרה ראשונה ופינו אותו לבית החולים שערי צדק במערב ירושלים. קרובי משפחתו של ודיע אמרו לארגון Human Rights Watch כי אף רשות ישראלית לא הודיעה למשפחתו להיכן נלקח. בני המשפחה התקשרו למגן דוד אדום ולמשטרה וביקרו בשני בתי חולים לפני שנסעו לשערי צדק. עם הגיעם אמרו להם חברי צוות פלסטינים באופן לא רשמי, כי במקום אושפז אדם "במצב קריטי" שלפי חשדם היה ודיע.
לדברי קרוב משפחה, בני המשפחה בילו את הלילה בחניון לאחר שהמשטרה מנעה מהם להיכנס. בשעה 4:30 לפנות בוקר, "[איש צוות בית החולים] עשה לנו טובה והגניב פריט לבוש [של ודיע] לשער הקדמי, כדי לאפשר לנו לאמת שזה הוא".
השוטרים בבית החולים סירבו לאפשר להוריו של ודיע לראותו בטענה שהוא "עצור החשוד בפלילים", עד שעורכי דין השיגו עבורם צו בית משפט שהורה לאפשר להם ביקור משפחתי למוחרת אחר הצהריים. השוטרים אזקו את ודיע למיטת בית החולים בידו וברגלו, אף שלדברי אביו ועורך דינו הוא היה מחוסר הכרה ומחובר לכמה מכשירים רפואיים.
לדברי בני משפחה, ב-27 בינואר בעת שקרובי משפחה אחרים המתינו בחניון בית החולים כדי לבקרו, שוטרים הורו להם לעזוב, דחפו אחד מהם על הקרקע, היכו אותו ואז הדפו את הקבוצה החוצה מהחניון.
בסביבות השעה 21:30 התקשרו עיתונאים פלסטינים לעורך דינו של ודיע כדי לאמת שמועות בדבר מותו. עורך הדין סיפר כי איש ביטחון בבית החולים הורה לו להמתין בחוץ ושב בשעה 12:10 לפנות בוקר עם תעודת הפטירה של ודיע.
קרוב משפחה סיפר כי למוחרת בבוקר בשעה 8:00, פשטו שוטרי מג"ב על חצר המשפחה, השחיתו את אוהל האבלים, החרימו דגלי פלסטין וכרזות עם תמונתו של ודיע ושברו כיסאות פלסטיק. בימים שלאחר מכן חזרו שוטרי מג"ב לבית כמה פעמים, פיזרו בכוח את תושבי השכונה ש"המשיכו להגיע לבית שלנו, באופן ספונטני [...] בציפייה לשחרור הגופה. היו עימותים והם ירו גז מדמיע".
הרשויות הישראליות לקחו את גופתו של ודיע לנתיחה. לאחר מכן סירב השב"כ, שהחוק הישראלי מקנה לו סמכות להכריע בעניין החזרת גופות של פלסטינים שנהרגו בידי כוחות ישראליים במה שהם מגדירים כתקריות ביטחוניות, להחזיר את גופת הנער למשפחתו. הרשויות הישראליות מחזיקות כיום בחדרי מתים בגופותיהם של לפחות 115 פלסטינים, בהם 15 ילדים, שנהרגו במה שהן מגדירות כתקריות ביטחוניות. עורכי הדין של המשפחה עתרו לבג"ץ נגד החזקת הגופה, ועתירתם התקבלה ב-4 במאי, מבלי לקבוע מועד להחזרתה.
ב-30 במאי בשעה 22:00, קיבלה המשפחה את הגופה ממשטרת ישראל סמוך לכניסה לבית קברות. לדברי עורך הדין שנכח במקום, הגופה נמסרה לאחר שהמשפחה הפקידה ערבות בסך 10,000 ש"ח ונמסר לה כי תחולט אם ההלוויה לא תיערך באופן מיידי בנוכחות 25 אבלים בלבד וללא צילומים, קריאת סיסמאות והנפת דגלי פלסטין. המשטרה בדקה את תעודות הזהות של האבלים והחזיקה בהן ובטלפונים הניידים שלהם במהלך ההלוויה.
עורכי הדין אף פנו למח"ש בדרישה לחקור את הירי בוודיע, אך נכון לאמצע חודש אוגוסט לא קיבלו עדכון כלשהו באשר לטיפול בתלונתם.
לדברי אביו של ודיע, הוא פוטר מעבודתו במוסד חרדי בירושלים לאחר שלהנהלה נודע כי בנו נורה. לדברי תושבים ומרכז המידע ואדי חילווה, ארגון מקומי המתעד הפרות של זכויות האדם, מנהלת בית ספרו של ודיע, שאד'ה מחמוד, אף נלקחה לחקירה מבית הספר על ידי שוטרי מג"ב בגין פוסט בפייסבוק המבקר את הריגתו.
מוחמד א-סלים, עזון
בערבו של השני במארס, צעדו מוחמד א-סלים, בן 17, וחמישה חברי ילדות מהעיירה עזון לכפר הסמוך עיזבת א-טביב, ששם לדברי אחד הילדים, נהגה הקבוצה לבלות בבית של קרוב משפחתו של אחד מהם. העיירה עזון סמוכה לכביש 55 המחבר בין ההתנחלויות הגדולות אלפי מנשה וקרני שומרון.
ארגון Human Rights Watch שוחח עם שניים מחבריו של מוחמד, בני 16 ו-17, שהיו עימו באותה עת ועם שלושה מקרובי משפחתו. לדבריהם, בסביבות השעה 19:40, ראו הנערים משאית ישראלית בצבע כחול כהה עם לוחיות רישוי צבאיות בכביש העובר בכפר. על פי דיווחים בכלי התקשורת המקומיים, שהתבססו על דברים שמסרו תושבים, הנערים יידו אבנים או בקבוקי תבערה לעבר הרכב שהיה במרחק של כ-30 מטר מהם. לדברי הנערים, חלונות הרכב הצבאי היו ממוגנים ברשת מתכת העשויה להפחית באופן ניכר את הסיכון לפציעה חמורה ולמוות. לאחר שרכב צבאי נוסף הצטרף אליו וממנו יצאו ארבעה חיילים שירו לעבר הנערים ברובי סער, הם רצו לכיוונים שונים. שני העדים אמרו כי שמעו בין שתיים לחמש יריות בודדות ואחריהן ירי אוטומטי.
לדברי חבריו, מוחמד רץ ברחוב צדדי, חלף על פני בית ספר יסודי, הניצב במרחק של כ-80 מטר מהכביש העובר בכפר, ועבר בחלקות עצי זית. חברו בן ה-16 סיפר, "התחלנו לרוץ, ומוחמד אמר לי, 'נפגעתי'. אמרתי לו, 'רוץ! 'רוץ!' ואז ירו גם בי. רצתי בערך 100 מטר ואז לא יכולתי להמשיך". כדור חדר לכתפו השמאלית של חברו של מוחמד, מאחור, ויצא דרך חזהו. לדבריו, הוא התמוטט אך הצליח להזעיק עזרה מקרובי משפחה באזור. הוא אמר כי בשל פציעתו אינו יכול להרים את זרועו השמאלית או לנשום עמוק.
מוחמד נורה בגבו והכדור השתקע בריאתו הימנית. הוא רץ כ-200 מטר ואז התמוטט בשדה. תושבים שהגיעו אליו כעבור כ-30 דקות, מצאו אותו מחוסר הכרה ופינו אותו ברכב פרטי לבית החולים בעזון. הוא הועבר באמבולנס לבית חולים בעיר הפלסטינית קלקיליה, ועם הגיעו נקבע מותו.
נער שלישי, בן 17, נורה לדבריו בזרועו, ונער רביעי, בן 16, נפצע באופן שטחי מכדור ששפשף את גבו התחתון. החוקרים ספרו 10 חורי קליעים ברורים בחומת בית הספר וחורים נוספים בעצי זית. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם תיאורי העדים ומלמדים שהחיילים הישראלים ירו מספר ניכר של קליעים מהירים מרובי סער על ילדים נמלטים, מבלי שנשקפה מהם סכנת חיים או סכנה של פציעה.
הצבא דיווח על התקרית ואמר כי "זוהו פגיעות [בחשודים פלסטינים]", אך לא דיווח על חיילים שנפגעו.
לדברי תושבים, כוחות ישראליים פושטים בקביעות על עזון, ולדידם מדובר בצעדים לא מידתיים, כלומר באמצעי הרתעה קולקטיבי מפני יידוי אבנים לעבר כלי רכב ישראליים הנוסעים בכביש 55 אל ההתנחלויות ומהן. התושבים ציינו כי קצינים ישראלים באזור הזהירו שוב ושוב מפני יידוי אבנים על הכביש. ב-8 באפריל, ירה חייל מרכב צבאי בחזהו של עאאיד סלים, בן 20, והרג אותו אף שלא היה חמוש ולא השליך חפצים באותה עת, כך לפי דיווח בכלי תקשורת ישראלי.
אדם עיאד, מחנה הפליטים א-דוהיישה, 3 בינואר 2023
ב-3 בינואר בסביבות השעה 5:00 או 5:30, כוח ישראלי גדול נסוג לאחר פשיטה על מחנה הפליטים א-דוהיישה שליד בית לחם. אותה שעה הצטרף אדם עיאד, בן 15, לקבוצת נערים שיידו אבנים לעבר כוחות ישראליים שהיו ברחוב שמתחתם, כך לדברי שלושה נערים שהיו במקום באותה עת. לדברי שניים מהנערים, לאחר שנער אחר השליך בקבוק תבערה, חייל ישראלי, שהתמקם בבניין המשקיף על מיקום הנערים, ירה על הקבוצה שוב ושוב.
הצבא הישראלי מסר לכלי התקשורת תיאור כללי על הפשיטה רחבת ההיקף על המחנה, שבמהלכה ירו כוחות מג"ב בחשודים בתגובה להשלכת בקבוקי תבערה, מטעני חבלה ואבנים לעברם, אך לא הגיב ספציפית על הריגתו של אדם עיאד.
העדים סיפרו כי כדור אחד חדר דרך חלון רכב חונה ופצע נער בן 13. החייל ירה שוב ושוב ופגע גם באדם עיאד. חובש תושב האזור מעמותת הסיוע הרפואי הפלסטיני אמר כי כשניסה להגיע לנערים הפצועים כדי לעצור את הדימום, נאלץ להתעכב בשל ירי חוזר ונשנה של כוחות ישראליים.
ארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבוע אם אדם החזיק באותה עת חפץ להשלכה. עם זאת, שלושת הנערים סיפרו כי הנערים בקבוצה החלו לברוח ברגע ששמעו את הירייה הראשונה. בכמה דיווחי חדשות צוטטה הצהרה ראשונית של משרד הבריאות הפלסטיני ולפיה אדם נורה בחזהו, אך רופאים בבית החולים שהגיע אליו וששם נקבע מותו, אמרו לארגון Human Rights Watch כי פציעתו מעידה על חדירת כדור לצידו הימני של גבו העליון שגרם לפצע יציאה גדול בקדמת החזה. פציעה כזו מעידה על התרחקותו מכיוונם של החיילים הישראלים והחייל היורה. ארגון Defense for Children International – פלסטין דיווח גם הוא שאדם נורה בגבו.
לדברי עדים, הכוחות הישראליים החלו לסגת והיו ברחוב שמתחת לנערים במרחק של כ-45 מטר מהם, וחפצים שהשליכו הנערים מהמיקום הגבוה שהיו בו, היו עלולים לפגוע בהם. החייל היורה היה ככל הנראה בחדר בקומתו העליונה של בניין רב קומות שבנייתו לא הושלמה במרחק של 73 מטר מהנערים. מאוחר יותר מצאו הנערים תרמילי כדורים ריקים בקומה זו. מיקום זה עולה בקנה אחד עם סימנים של פגיעת קליעים בזירה שבחנו חוקרי ארגון Human Rights Watch.
נראה כי החייל היורה התמקם בבניין עוד טרם החלו הנערים להשליך חפצים, אך הכוחות הישראליים לא קראו קריאות אזהרה ולא השתמשו בכלי נשק קטלניים פחות ולא ירו לעבר גפיהם של הנערים לפני שהחייל ירה אש חיה שוב ושוב על הקבוצה. לדברי העדים, הכדורים פגעו בנערים בגובה החזה.
נסיבות האירוע מעוררות את השאלה אם היורה כיוון אל נערים מהקבוצה כי נשקפה מהם סכנת חיים או סכנה של פציעה חמורה, ואם כן, אם הירי נמשך גם לאחר שכבר לא היה בו צורך. הצבא לא דיווח על פגיעות בקרב כוחותיו במהלך הפשיטה.
אדם, שהיה בן יחיד, הפסיק את לימודיו והחל לעבוד מדי יום במאפייה מ-9:00 ועד 23:00 לדברי עמיתו לעבודה, כדי לסייע בפרנסה לאימו הגרושה שגידלה אותו לבדה. במהלך פשיטה אחרת ב-5 בדצמבר 2022, הרגו כוחות ישראליים את חברו של אדם, עומר מנאע, בן 23, שעבד במאפייה סמוכה. אדם נשא על גופו הצהרה בכתב יד כדי שתיקרא אם ייהרג, ובה נכתב, בין השאר, "היו לי הרבה חלומות שרציתי להגשים, אבל אנחנו חיים במציאות שהופכת את החלומות שלך לבלתי-אפשריים." אימו סיפרה כי לפעמים היא עדיין מכינה ארוחה לשניהם, ובייחוד את המנות האהובות עליו.
כללי המשפט הבינלאומי בנוגע לשימוש בכוח ושיטות החקירה של ישראל
הסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם אוסרים על "שימוש קטלני ומכוון בנשק חם" בידי גורמי אכיפת החוק, אלא אם כן "לא ניתן להימנע מכך בשום אופן כדי להגן על החיים". השלכת אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים נפיצים עלולה לסכן חיים בנסיבות מסוימות. עם זאת, יש להזהיר תחילה ולהשתמש באמצעים לא אלימים כאשר הדבר אפשרי, והשימוש בכוח מותר "רק כאשר אמצעים אחרים להתמודדות עם איום אמיתי הוכחו כבלתי-יעילים או שבלתי-סביר שישיגו את התוצאה שלשמה נועדו". ב"כללי ההתנהגות של האו"ם לגורמי אכיפת החוק" נקבע כי "יש לעשות כל מאמץ כדי להימנע משימוש בנשק חם, ובייחוד נגד ילדים".
הפלסטינים בגדה המערבית הם אוכלוסייה מוגנת לפי אמנת ג'נבה. הרג מכוון של אנשים מוגנים בידי הכוח הכובש, החורג מהמותר על פי הסטנדרטים של זכויות האדם, מהווה הפרה חמורה של דיני הכיבוש.
על פי משפט זכויות האדם הבינלאומי, ממשלות "חייבות להבטיח גם שליחידים יהיו סעדים נגישים ויעילים לתבוע זכויות אלה, לרבות הזכות לחיים.
הצבא הישראלי אינו פותח אוטומטית בחקירה פלילית כאשר חיילים משתמשים בכוח קטלני נגד פלסטינים בגדה המערבית, גם כאשר הוגשה תלונה בעניינם. ארגון Human Rights Watch מצא כי סביר יותר שתיפתח חקירה כאשר כלי תקשורת בינלאומיים מדווחים בהרחבה על ההרג. המשטרה הצבאית חוקרת, ובין שנפתחת חקירה ובין שלאו, הנורמה עודנה מתן פטור מעונש.
המלצות
- על הצבא ומשמר הגבול של ישראל לחדול מההפעלה השגרתית והבלתי-חוקית של כוח קטלני נגד פלסטינים, לרבות ילדים. על ממשלת ישראל לתת לכל כוחות הביטחון הנחיות ברורות האוסרות על שימוש מכוון בכוח קטלני למעט כאשר הדבר חיוני למניעת איום מיידי במוות או בפציעה חמורה הן בהצהרות פומביות הן בתדרוכים פנימיים;
- על מזכ"ל האו"ם לציין את כוחותיה המזוינים של ישראל בדוח השנתי שלו לשנת 2023 על הפרות חמורות של זכויות האדם של ילדים במסגרת סכסוך מזוין, כאחראים להריגתם של ילדים פלסטינים ולפציעתם
- על התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי להאיץ את החקירה של משרדו בנוגע לפלסטין, לרבות בגין הפרות חמורות כנגד ילדים;
- על ממשלות זרות, כמו ארה"ב שהתחייבה להעניק בשנת 2023 סיוע צבאי בסך 3.8 מיליארד דולר לישראל, להתנות את הסיוע בנקיטת צעדים ממשיים וניתנים לאימות מצידה לשם הפסקת ההפרות החמורות של זכויות האדם, לרבות הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה והשימוש הקבוע בכוח קטלני נגד פלסטינים, לרבות ילדים, הנוגדות את הסטנדרטים הבינלאומיים, ולחקור הפרות כאלה שבוצעו בעבר. עליהן להשעות את הסיוע לישראל כל עוד נמשכות הפרות חמורות אלה.
- על חברי בית הנבחרים של ארה"ב לתמוך בהצעת החוק ל"הגנה על זכויות האדם של ילדים פלסטינים ומשפחות פלסטיניות החיים תחת הכיבוש הישראלי" (H.R. 2590), שנועדה לאסור על שימוש לא חוקי במימון האמריקאי לישראל לשם מעצר של ילדים פלסטינים בידי הצבא והתעללות בהם, הרס רכוש פלסטיני והפקעת קרקעות עבור התנחלויות.
