(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי יש לחקור כפשע מלחמה לכאורה אירוע מיום 5 בנובמבר 2023, יום שישראל תקפה בו משפחה במכונית. בתקיפה נהרגו שלוש ילדות וסבתן. אמן של הילדות נפצעה.
בריאיון טלוויזיוני בליל התקיפה, דודן של הילדות, סמיר איוב, אמר כי בנות משפחתו נפגעו כשהיו בדרכן מדרום לבנון לביירות בשעות אחר הצהריים המאוחרות, בעקבות הפגזות כבדות של כוחות ישראליים באזור מוקדם יותר באותו היום. איוב, עיתונאי במקצועו, נסע במכונית אחרת לפני המכונית שנפגעה.
רמזי קייס, חוקר לבנון בארגון Human Rights Watch, אמר כי "התקפה זו על מכונית שמשפחה שנסה מפני אלימות מדגימה זלזול נפשע בחיי אזרחים". לדברי קייס, "החקירה שלנו מעלה ששלוש ילדות וסבתן קיפחו את חייהן כיוון שישראל אינה מבחינה בין לוחמים לאזרחים. הריגתן היא הפרה של דיני המלחמה. על בעלות בריתה של ישראל, דוגמת ארה"ב, להגיב לתקיפה זו העולה לכאורה כדי פשע מלחמה, בדרישה למתן דין וחשבון".
באותו ערב הודה הצבא הישראלי בביצוע התקיפה ומסר לכלי תקשורת ישראליים כי "צה"ל תקף מוקדם יותר היום כלי רכב בשטח לבנון אשר זוהה כרכב חשוד ובו מספר מחבלים. נבדקת הטענה כי ברכב היו מספר אזרחים בלתי-מעורבים. האירוע בבדיקה". לפי תחקיר של ארגון Human Rights Watch, הצבא לא סיפק ראיות נוספות לתמיכה בטענתו.
ארגון Human Rights Watch ראיין את איוב וחבר בצוות ההגנה האזרחית שהגיע למקום האירוע לאחר התקיפה. הארגון גם בחן קטעי וידיאו שצולמו בזירת התקיפה מייד אחריה, צילומים ממצלמת אבטחה במעגל סגור שנראה בהם רכב המשפחה לפני התקיפה וכן דברים שאמר מנהל בית החולים שהובאו אליו הקורבנות. ארגון Human Rights Watch איתר גיאוגרפית את קטעי הווידיאו כדי לוודא את המיקום.
לדברי איוב וחבר צוות ההגנה האזרחית, רק הבנות – רימאס בת 14, טאלין בת 12, וליאן בת 10 – אמן, הודא חיג'אזי שור, שנהגה ברכב, וסבתן, סמירה איוב, היו ברכב שנפגע. מנהל בית החולים "סלאח ר'נדור" בבינת ג'בייל צוטט כאומר שגופות הבנות וסבתן נשרפו כליל, בעוד האם פצועה אך במצב יציב.
איוב אמר כי נסע באותו כביש מדי יום מביתו בעיתארון לבקר בבית אחותו בבלידא. איוב הוסיף כי, "כל תושבי העיירה נוסעים בכביש הזה כשהם יוצאים לקנות מצרכים ומוצרים. אין שם שום מטרות צבאיות".
ארגון Human Rights Watch לא מצא ראיות כלשהן לקיומה של מטרה צבאית בקרבת מקום. אבל גם אילו הייתה מטרה מעין זו, פגיעה במכונית ובה אזרחים והודאת הצבא הישראלי שפגע במכונית במכוון ומבלי להבחין בין לוחמים לאזרחים הופכת את התקיפה לבלתי-חוקית. על פי דיני המלחמה, על כל הצדדים לעשות כל שניתן כדי לוודא שהמטרות הן מטרות צבאיות של ממש. אם יש ספק אם אדם הוא אזרח, יש לראות בו אזרח.
בריאיון טלוויזיה בליל התקיפה, אמר איוב כי זמן קצר לפני כן עצרו שתי המכוניות בחנות קטנה בעיתארון. ארגון Human Rights Watch סקר תיעוד וידיאו שסיפק איוב ממצלמת האבטחה בחנות שנראה בו רכב המשפחה, ומיקם אותו גיאוגרפית במרחק של כ-1.7 קילומטרים ממקום התקיפה, נתון המאשש את הגרסה שמסר איוב.
בתיעוד נראות ילדה ואישה, המזוהות כאם ובתה ליאן, עוזבות את החנות יחד עם איוב. במושב האחורי של המכונית נראות לפחות שתי ילדות ובמושבים הקדמיים שתי נשים.
בהקלטה של שידור טלוויזיה חי ממקום התקיפה נראים אנשי צוות ההגנה האזרחית מוציאים גופה חרוכה מהמכונית ומכניסים אותה לאמבולנס. איוב, חולצתו מוכתמת בדם, נשמע אומר שהילדות וסבתן נהרגו ושהאם פצועה.
בריאיון לטלוויזיה שהוקלט זמן קצר לאחר התקיפה, אמר איוב כי המשפחה תכננה לבקר בביתו לפני היציאה לביירות. "אמרתי להן לשחק מול המכונית מכיוון שרחפן תצפית טס מעליהן. אמרתי להן שהרחפן יראה אותן עכשיו וידע שיש ילדים במכונית. שלוש הבנות הקטנות, הן נשרפו במכונית לנגד עיניי, ואמא שלהן צרחה. הוצאתי אותה החוצה, אבל לא יכולנו לעשות כלום. הילדות נשרפו. הן צרחו, אבל לא יכולנו לעשות כלום".
סוכנות הידיעות הממשלתית של לבנון דיווחה כי איוב נסע במכונית הראשונה ושאר בנות המשפחה נסעו מאחוריו במכונית השנייה. לדברי הסוכנות, המכונית השנייה נפגעה פגיעה ישירה שגרמה לה להתהפך לשולי הכביש כשהיא עולה בלהבות.
התקיפות הישראליות האחרונות מגיעות בהקשר של מתיחות מוגברת מאז 8 באוקטובר לאורך גבול לבנון-ישראל, ששם מתרחשים עימותים מזוינים בין הצבא הישראלי לארגונים חמושים לבנוניים ופלסטיניים וכן התקפות רקטות. נכון ל-10 בנובמבר, לפחות עשרה אזרחים ולפחות 70 לוחמי חזבאללה נהרגו בלבנון בתקיפות ישראליות. בנפילות רקטות ובהתקפות אחרות לעבר ישראל של חזבאללה וארגונים חמושים פלסטיניים, נהרגו לפחות שני אזרחים ושישה חיילים.
בהודעה שפרסם ב-5 בנובמבר, אמר חזבאללה כי הגיב לתקיפה על המכונית האזרחית במטח רקטות גראד על קריית שמונה. מדיווחים בתקשורת הישראלית עולה כי איש לא נפגע בתקיפה על קריית שמונה, אך באותו יום אזרח אחד נהרג מרקטה של חזבאללה שפגעה בקיבוץ יפתח שבצפון המדינה. ב-20 באוקטובר, הורה משרד הביטחון הישראלי על פינוי קריית שמונה, שעם יישובים נוספים בטווח של ארבעה קילומטרים מגבול לבנון, הוכרזה שטח צבאי סגור על ידי הצבא.
בנאום טלוויזיוני ב-3 בנובמבר, מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה אמר כי תקיפות ישראליות על אזרחים ייענו בתקיפות על אזרחים. המשפט ההומניטרי אוסר על פעולות נקם נגד אזרחים. הצדדים לסכסוך מחויבים להגן על אזרחים ללא קשר להתנהלות הצדדים הלוחמים האחרים. הפרות של דיני המלחמה על ידי צד אחד אינן מצדיקות הפרות על ידי הצד השני.
על פי הרשויות הישראליות, במתקפה שהוביל חמאס בישראל ב-7 באוקטובר נהרגו כ-1,400 בני אדם, מאות מהם אזרחים. חמאס והג'יהאד האסלאמי תפסו למעלה מ-230 בני אדם כבני ערובה, בהם גם ילדים, אנשים עם מוגבלות וקשישים.
ההפצצה הישראלית הכבדה על עזה במהלך תקופה זו הרגה, על פי משרד הבריאות בעזה, למעלה מ-11,000 פלסטינים, אלפים מהם אזרחים, בהם גם למעלה מ-4,500 ילדים, ועקרה מבתיהם יותר מ-1.5 מיליון בני אדם. הרשויות הישראליות ניתקו את אספקת החשמל, המים, הדלק והמזון לעזה, פעולה שהחריפה את המצב ההומניטרי החמור ברצועה הנובע מלמעלה מ-16 שנות סגר בלתי-חוקי של ישראל. לפי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נכון ל-11 בנובמבר, כוחות ומתנחלים ישראלים הרגו 169 פלסטינים בגדה המערבית.
על בעלות הברית המרכזיות של ישראל – ארצות הברית, בריטניה, קנדה וגרמניה – להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל, ועל איראן וממשלות אחרות להפסיק לספק נשק לארגונים פלסטיניים חמושים, לרבות חמאס והג'יהאד האסלאמי, בהתחשב בסיכון הממשי שאלה ישמשו לביצוע הפרות חמורות.
על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, על כל הצדדים לסכסוך מוטלת החובה בכל עת במהלך הסכסוך להבחין בין לוחמים לאזרחים ולפגוע במכוון רק בלוחמים. גורמים המפירים הפרות חמורות את דיני המלחמה מתוך כוונה פלילית – כלומר בכוונה תחילה או מתוך קלות דעת – עלולים לעמוד לדין בגין פשעי מלחמה. אחריות פלילית עלולה לחול גם על מי שסייע, שתמך או שעזר בדרך אחרת לביצוע פשע מלחמה. על ממשלותיהן של מדינות שהן צד לסכסוך מזוין, לחקור חשדות לפשעי מלחמה בידי כוחותיהן המזוינים.
מארגון Human Rights Watch נמסר כי תקיפת רכב ובו רק אזרחים נמלטים מצביעה על זלזול נפשע מצד הצבא הישראלי בחובתו להבחין בין אובייקטים אזרחיים לצבאיים ועל כישלון משמעותי בנקיטת אמצעי הגנה נאותים כדי למנוע מוות של אזרחים.
קייס אמר כי "הרשויות הישראליות נכשלות זה זמן רב לחקור באופן אמין הפרות חמורות שהן מבצעות, גם כשהן מודות בביצוען. כאשר הרשויות הישראליות מוסיפות לבצע הפרות מבלי להיענש, בעלות בריתה של ישראל צריכות להתעקש על מתן דין וחשבון בגין הפרות דיני המלחמה ובגין תקיפה זו החשודה כפשע מלחמה".
