הפגנות פרו-פלסטיניות מתפשטות בקמפוסים של אוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית ונענות בדיכוי חריף בכמה מהמוסדות, בהם אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת טקסס ואוניברסיטת אמורי. האמצעים הננקטים כוללים השעיות בקנה מידה נרחב, סילוק ממעונות סטודנטים ומעצרים של סטודנטים, של אנשי סגל, של משקיפים משפטיים ושל עיתונאים המסקרים אירועים אלה.
סטודנטים באוניברסיטת קולומביה הקימו אוהלים בקמפוס ב-17 באפריל כדי להביע סולידריות עם העם הפלסטיני. קבוצות סטודנטים אמרו שהן מוחות נגד המערכה הצבאית של ישראל ברצועת עזה, שהביאה להריגתם של למעלה מ-34,000 אנשים והותירה הרבה יותר ממיליון בני אדם עקורים ורעבים. מפגינים גם דרשו שהאוניברסיטה תמשוך את השקעותיה ואחזקותיה בחברות המרוויחות מההתקפה על רצועת עזה ומההתנחלויות הלא-חוקיות של ישראל בגדה המערבית הכבושה.
בנוסף על כך, ב-17 באפריל העידה נשיאת אוניברסיטת קולומביה, מינוש שפיק, בשימוע בקונגרס שעסק באנטישמיות. ב-18 באפריל היא השעתה את המפגינים ושללה את אפשרות כניסתם לקמפוס. במכתב למשטרת ניו יורק כתבה שפיק כי אוניברסיטת קולומביה "מסרה הודעות והתראות רבות למשתתפי המאהל והזהירה אותם שעליהם להתפזר, וַלא – יינקטו נגדם צעדים משמעתיים לאלתר". לדברי שפיק, המוחים מפֵרים את הנהלים של האוניברסיטה ואת מדיניותה ואף מהווים סיכון בטיחותי. היא הוסיפה שבמאהל יש משום "סכנה ברורה ומיידית" וביקשה מהמשטרה לעזור להרחיק את המפגינים.
המכון לזכויות האדם של בית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה, 54 חברי סגל קבועים של בית הספר למשפטים באוניברסיטת קולומביה ומכון נייט לתיקון הראשון לחוקה, לצד אחרים, מתחו ביקורת על החלטתה של שפיק. מכון נייט גינה את "ההחלטה המדאיגה לקרוא למשטרת ניו יורק לפרק את מאהל הסטודנטים".
קודם לכן אסרה האוניברסיטה על הארגונים Students for Justice in Palestine ו-Jewish Voice for Peace להפעיל את סניפיהם בקולומביה, לאחר שאנשי מִנהלה טענו שקבוצות אלה "מפֵרות שוב ושוב את מדיניות האוניברסיטה בנוגע לקיום אירועים בקמפוס". בתגובה הגישו הארגונים New York Civil Liberties Union ו-Palestine Legal תביעה במארס נגד האוניברסיטה בשל "השעיה לא-חוקית" של קבוצות אלה, ש"קיימו מחאה לא-אלימה".
שפיק אמרה לקונגרס האמריקאי שאוניברסיטת קולומביה עדכנה את מדיניותה ואת נהליה כדי להתמודד עם האנטישמיות הגואה בקמפוס. לדבריה, האתגר העיקרי הוא "הניסיון ליישב בין הזכות לחופש הביטוי של אלה הרוצים למחות ובין זכויותיהם של סטודנטים יהודים לסביבה חופשית מהטרדה או מאפליה".
ישנם דיווחים טורדי מנוחה על תקריות אנטישמיות בתוך הקמפוס של אוניברסיטת קולומביה ובסביבתו. יש לחקור טענות בנוגע למעשים ולהתבטאויות אנטישמיים של יחידים ובנוגע למעשים הקשורים לביטויי אסלאמופוביה וצורות אחרות של אפליה, ולטפל בכל מקרה לגופו, בתהליך הוגן ושקוף.
המחאות מתפשטות לקמפוסים ברחבי המדינה, ועל הנהלותיהן של האוניברסיטאות להיזהר לא לתייג שלא כהלכה ביקורת על מדיניותה של ממשלת ישראל, או הגנה על זכויותיהם של פלסטינים, כאנטישמיות בהגדרה, או להשתמש-לרעה בסמכותה של האוניברסיטה כדי לדכא מחאה לא-אלימה. אדרבא, על האוניברסיטאות להבטיח את הזכות להתקהל ואת הזכות לחופש הביטוי.
